א.גמיש שירותי ם נ' מע"מ אשדוד

פסק דין

1.המערערת הינה חברה העוסקת בענף השמת כוח אדם בישראל של עובדים זרים – בעיקר מתאילנד ובעיקר בתחום החלקאות.

מתווה פעילותה של המערערת מתבסס על הסכמים שנערכו בינה לבין שתי חברות כוח אדם בתאילנד. (להלן – החברות הזרות).

במסגרת זו מסייעת המערערת לחברות הזרות באיתור ובמיון מועמדים לעבודה בישראל – איתור ומיון הנעשים בתאילנד בהתאם לצורכי ודרישות החלקאים הישראליים בעלי ההיתרים להעסקת עובדים זרים, כפי שאלה מועברים לידי המערערת.

וכדברי מנהלת המערערת בחקירתה הנגדית:

"החברה שלי עוסקת בהתאמת ומיון העובדים לחלקאי (הישראלי – י.א.) בהתאם לדרישות של החקלאי. המיון וההתאמה נעשים על ידי בתאילנד. לפעמים בבנגקוק ולפעמים בכפרים עצמם.

לשאלתך, החקלאי הישראלי לא מכיר את החברות התאילנדיות.

לשאלתך, אם חקלאי מבקש שנפעל להחלפת עובד שלא מתאים, אנו לפנים משורת הדין יוצאים לקראתו בענין הזר".

את התמורה עבור שירותיה מקבלת המערערת מהחברות התאילנדיות (בסכום של 3,200 דולר לכל עובד), והיא אינה גובה תמורה מהחקלאי הישראלי. עפ"י יעוץ שקיבלה מרואה החשבון שלה פיצלה המערערת את תקבוליה (מהחברות הזרות) לצורך דיווחי מו"מ, לשני סוגים.

וכדברי מנהלת המערערת בתצהיר עדותה הראשית (שם מצטטת היא את דבריה שלה בהודעתה למע"מ):

"ההכנסות של (המערערת) מורכבות משני סוגים, חייב במע"מ ופטור ממע"מ. (הכוונה למע"מ בשיעור אפס – י.א.).

ההכנסות החייבות במע"מ מורכבות מעמלת העברת משכורות עובדים זרים לתאילנד ושכר טרחה של השמת העובדים בארץ אשר משולם ע"י החברות בתאילנד.

ההכנסות בשיעור אפס מורכבות מייעוץ, מיון וראיון של עובדים זרים בתאילנד ומשולם על ידי החברות הזרות מחו"ל...".

2.המשיב בשומתו סירב להכיר בטענת המערערת בדבר שיעור אפס מע"מ ביחס לאותו מרכיב מתשלומי החברות הזרות שהמערערת ייחסה לענין זה, וחייב את המשיבה במע"מ מלא גם על מרכיב זה של תקבוליה מההכנסות הזרות.

על שומה זו (ודחית השגת המערערת עליה) הוגש ערעור זה שבפני.

המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת ביסודה ובעיקרה בפרשנות הנדרשת להוראת סעיף 30 (א) (5) לחוק מע"מ, ובשוליה מתייחסת גם לסעיף 30 (א) (7) – שניסוחם הינו כדלהלן:

"30. מס בשיעור אפס

(א) אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס.

(4) – (1)

(5) מתן שירות לתושב חוץ למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה;