אתר ג'ובי יפצה תובעת ב 9,000 ש"ח בשל משלוח דואר פרסומי בניגוד לדין

1.         תביעה בסך 16,000 ש"ח בגין משלוח דואר זבל פרסומי, לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982 ( להלן: "החוק").

2.         התובעת העידה כי נשלחו לשתי כתובות דואר אלקטרוניות השייכות לה  הודעות פרסומיות, בניגוד לחוק.

            הפרסומים הפנו לעיתון משרות חינם, בשם ג'ובי פרי, שמציע משרות לגולשים, ללא תשלום תמורה (התמורה נגבית מהמעסיקים - המפרסמים).

            התובעת טענה כי למרות שהדיוורים הפנו לג'ובי פרי, בפועל הם פרסמו את אתר ג'ובי, שהוא אתר המציע לגולשים שירותים שונים בתשלום (כגון: חיפוש עבודה, הכנת קורות חיים ועוד).

3.         מרבית הדיוורים (מיום 16.1.09, 10.3.09, 31.3.09, 3.5.09, 1.6.09, 30.6.09, 2.7.09,  21.8.09, 10.9.09, 15.10.09, 9.11.09, 11.11.09, 18.11.09) נשלחו לכתובת דואר אחת. שני דיוורים נוספים (מיום 10.6.09 ומיום 18.6.10) נשלחו לכתובת דואר אחרת של התובעת (אדיטורס).

4.         הנתבע עומד מאחורי השם המסחרי "ניצן משאבי אנוש", משם נשלחו הדיוורים.

5.         התובעת העידה כי כאשר קיבלה את הדיוורים הראשונים, לחצה על כפתור ההסרה, אך ללא הועיל.

לאחר הדיוור הרביעי, ביום 3.5.09, התובעת פנתה למנכ"ל ניצן משאבי אנוש והתלוננה כי למרות הלחיצה על קישור ההסרה, ממשיך הדואר להישלח לכתובת המייל שלה. באותו מייל התבקשה הסרתה מרשימת התפוצה ומחיקת כל פרט הקשור בה ממאגר הנתונים.

            ביום 4.5.09 נשלחה תשובה ובה התנצלות לגבי שליחת המייל וציון כי כתובתה של התובעת הוסרה מרשימת התפוצה (המייל צורף לכתב התביעה). כמו כן, נרשם במייל שאין במשלוח הדואר משום עבירה על החוק, שכן אין עסקינן בדואר מסחרי. התובעת השיבה לכך במייל נוסף מאותו יום, שם ציינה כי המיילים שנשלחו אליה כלולים באיסור שבחוק, משום שבאתר אליו הגיעה קיימת האפשרות לרכוש מנוי על מנת לשלוח קורות חיים.

            למרות האמור, לאחר אותה תכתובת, נשלחו דיוורים נוספים, כמפורט לעיל.

6.         בדיון הראשון שהתקיים ביום 13.2.11, הנתבע העלה טענות בנוגע לאמיתות הדיוורים. באותו דיון נמסרו לנתבע המיילים וכן קוד מקור. התובעת עצמה העידה שקיבלה את הדיוורים. 

            בדיון נוסף, שהתקיים ביום 11.9.11, הנתבע ביקש לקבל מסמכים נוספים כדי לבדוק את אמיתות המיילים. הנתבע לא הצליח להסביר מדוע לא פנה לבית המשפט במשך כל הזמן שחלף מהדיון הראשון, בבקשה לקבל את אותם מסמכים, ולאחר שהובהר כי דחייה נוספת תגרור חיובו בהוצאות, הנתבע ויתר על הבאת ראיות מטעמו בסוגיה זו, ואף לא מצא לחקור את התובעת בשאלת אמיתות המיילים.

            לסיכום, מעת שהתובעת העידה שעסקינן בדיוורים אמיתיים שהתקבלו אצלה, לא נחקרה על כך ולא הובאה ראיה סותרת, אני מקבלת את עדותה בעניין זה. אוסיף ואציין, כי סביר שהתובעת טרחה לפנות בבקשה להסירה מרשימת התפוצה, עוד בטרם הגשת התביעה, בגין דיוורים אמיתיים שקיבלה.

7.         הנתבע טען לחוסר תום לב של התובעת, העובדת, לטענתו, עם אתרים המתחרים לאתר ג'ובי. התובעת הכחישה טענה זו, ואף ציינה שכיום אינה עובדת באתרים אלו.

            טענת הנתבע לא הוכחה, ומכל מקום, מעת שאין מחלוקת שהמיילים נשלחו לכתובתה של התובעת, הרי ההכרעה אינה צריכה להיות לנוכח טענות (שלא הוכחו) בדבר זהותה של התובעת, אלא לגופם של המיילים.

8.         לאור האמור, הדיון התמקד בטענת הגנה אחת, והיא, שהמיילים שנשלחו אינם בגדר דבר פרסומת לפי החוק.

              "דבר פרסומת" הוגדר בסעיף 30 א' לחוק כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

9.         התובעת טענה כי אמנם ג'ובי פרי הוא חינמי, אך הוא מיועד למשרות אשר אינן דורשות הכשרה או ניסיון, כאשר אל רובן המכריע של הצעות העבודה באתר לא ניתן לשלוח קורות חיים אלא ע"י רכישת מנוי לאתר.

            יתר על כן, התובעת העידה עם קבלת הדיוורים היא נכנסה לפי הקישורים לג'ובי פרי, ומדובר בחטיבה מאתר ג'ובי, בדיוק כמו קטגוריות אחרות שמופיעות באתר ג'ובי.