אשר עמר נ' כרמלטון בע"מ

ביום 13/01/19 הגיש העורר את כתב הערר דנן שבנדון.

רקע וטענות הצדדים :

1. במועד הרלוונטי לערר , היה רשום על שמו של העורר ברישומי משרד הרישוי רכב מס' XXX ( להלן-" הרכב "). ברכב בוצעו בנתיב המנויים נסיעות ללא הסכם מנוי בכביש האגרה כהגדרות בחוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל ), תשנ"ה 1995 (להלן: "החוק"). אגרות הנסיעה בגין הנסיעות ברכב לא שולמו וכתוצאה מכך, התווספו לאגרות הנסיעה חיוב פיצוי והחזר הוצאות מכוח תקנות כביש אגרה (מנהרות הכרמל ) (אופן החישוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים ), תש"ע -2010 (להלן: "התקנות").

    

2. העורר הגיש כתב הערר בו טען כי בעת ביצוע הנסיעות נשוא הערר כלל לא ידע שקיימת בעיה כלשהי בפרטי המנוי ולא ידע כי אמצעי התשלום שהזין בעת ההצטרפות אצל המשיבה איננו תקין מזה זמן רב. לכן, המשיך העורר לעשות שימוש ולנסוע במנהרות הכרמל כאשר הוא סבור בתום לב ובתמימות כי הינו משלם על השימוש בגין אותן נסיעות. העורר טוען כי רק בתאריך 24/12/18 ידע על קיום החוב.

    

    

3. נוסף על כן העורר טוען כי המשיבה לא הודיעה לעורר כי ישנה בעיה כלשהי בפרטי המנוי ובאמצעי התשלום שבידה, ורק בדיעבד, וביוזמתו, נודע לו כי אמצעי התשלום אינו מעודכן. בנוסף, לעורר גם טענות אודות גובה הסכומים שנדרש בתשלומם וכן טענות שונות אודות אופן הפעילות של המשיבה. על כן מבקש העורר לבטל את מלוא החיובים שנדרש בתשלומם במסגרת החוב נשוא הערר, למעט אלו שנדרשו בגין תשלום אגרת הנסיעה עבור הנסיעות שביצע .

    

4. המשיבה הגישה כתב תשובה בו טענה, כי אין בטיעוני העורר כדי לבסס עילה משפטית המצדיקה היעתרות לדרישתו וכי העורר ידע היטב כי אמצעי התשלום שהזין בעת ההצטרפות כמנוי אצל המשיבה איננו תקין מזה זמן רב. המשיבה טוענת כי החובה הבלעדית והמוחלטת לעדכן את המשיבה בדבר כל שינוי שנעשה בפרטי המנוי שמסר, לרבות שינוי באמצעי התשלום, מוטלת על העורר , זאת על פי הסכם ההצטרפות כמנוי אצל המשיבה , אליו מחויב העורר ואשר מתוקף היותו מנוי אצל המשיבה , קיבל עליו את כל תנאיו.

    

    

5. עוד טוענת המשיבה כי חרף העובדה שלא חלה עליה כל חובה חוקית להודיע כי לא ניתן לחייב בעבור הנסיעות בשל שינוי בפרטי אמצעי התשלום היא הגדילה לעשות כך, ומרגע שהחלו התקלות בגביית החשבונות לתשלום, היא שלחה אל העורר התראות ומכתבים לפי הפרטים שזה מסר בעת הצטרפותו כמנוי בכבישי מנהרות הכרמל. לאור האמור לעיל, מתבקשת ועדת הערר לדחות את הערר על הסף , תוך חיובו של העורר בהוצאות.

   דיו והכרעה: