החלטה
1.לפניי בקשת הנתבעים 1, 3 ו-4 למתן צו המורה לתובעים להוסיף ולהשיב באופן מלא וברור לחלק מן השאלות שנמסרו להם בשאלון וכן וליתן פרטים נוספים בהתאם לדרישה לפרטים נוספים שנמנעו מלהשיב או השיבו באופן חלקי בלבד.
עוד נתבקש צו להורות למשיבים להעביר לעיון המבקשים מסמכים ספציפיים כמבוקש במכתב ששלחו המבקשים ביום 7.12.08 והמשיבים נמנעו מלמלא אחר המבוקש.
2.המשיבים / התובעים, הינם אנשי עסקים הפועלים בסין תחת השם Nona Group (להלן- נונה), העוסקת בין היתר במתן שירותי SOURCING בתחום הטקסטיל – ייצוג, סחר ולוגיסטיקה לחברות המעוניינות בשיתוף פעולה עם השוק הסיני.
התביעה שלפני היא תביעה כספית על סך 3,970,000 ₪, בגין הפרת התחייבות של הנתבעות 1 ו-2 (להלן - "גוטקס" ו"כריסטינה" בהתאמה) לשלם עמלה עבור כל הזמנה ממפעל לייצור בגדי ים BESTWEAR שאותר על ידי התובעים (להלן- המפעל). לטענת התובעים, גוטקס התקשרה ישירות עם המפעל הגם שהוא אותר עבורה על ידי התובעים שהשקיעו זמן, הון ומחשבה ובניגוד להסכם המחייב שנכרת בין הצדדים.
עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעים 3 ו-4 (להלן – "ג'ואי" ו"מאיר" בהתאמה), הציגו כלפיהם מצג לפיו ההסכם שבין התובעים לבין גוטקס מחייב גם את כריסטינה.
בין שאר הסעדים המבוקשים בתביעה, להורות לנתבעות 1- 2 ליתן חשבונות בגין הזמנות שבוצעו למפעל החל מחודש 9/06; להורות על מינוי רו"ח שיבדוק את כל המסמכים הקשורים לתביעה לצורך מתן חוות דעת המציינת כמות ההזמנות ומחירן; לחייב את הנתבעים לשלם עמלה בשיעור 17.5% על כל ההזמנות שבוצעו ו/או יבוצעו על ידי הנתבעות 1- 2 בשנות הדגם 2007 -2009 בהתאם לקביעת רואה החשבון.
3.לטענת המבקשים, פנייתם למשיבים במכתב מיום 7.12.08 בדרישה להשיב על שאלון, פרטים נוספים ומסירת מסמכים לעיונם, נועדה לברר שאלות המצויות בלב המחלוקת שבין הצדדים, ובכלל זה - מה המצג עליו מבססים התובעים את טענתם כי ההסכם מחייב גם את כריסטינה; פירוט ההוצאות שהוצאו לצורך איתור המפעל; מהם המחירים עליהם סיכמו המשיבים עם המפעל כדי ללמוד מה העמלה לה זכאים המשיבים לטענתם. כמו כן טענו המבקשים כי בכך תצומצם המחלוקת בין הצדדים ותסייע בבירור יעיל וענייני של התובענה. אלא שלטענת המבקשים התשובות שהתקבלו מהמשיבים היו חלקיות בלבד, ועל שאלות רבות לא ניתן כלל מענה.
4.מנגד טענו המשיבים כי הדרישה של המבקשים כללה שאלון ובקשה לפרטים נוספים ללא הפרדה בין סוגי ההליכים; לטענתם לא בכדי הפרידו התקנות בין הליך הפרטים הנוספים לבין מענה לשאלונים. מכל מקום, לאחר שהמבקשים הסכימו להצעת המשיבים להתייחס לשאלות 1- 56 כשאלות במסגרת שאלון, ולשאלות 57- 76 כדרישות לפרטים נוספים (כאמור במכתב מיום 23.4.09), הרי שהם מושתקים מלטעון כל טענה הנוגדת ההסדר דיוני, ובהתאם התשובות שניתנו לדרישות המבקשים כפופות להפרדה האמורה ולהסתייגויות המשיבים במכתב הלוואי לתצהיריהם (נספח א' לתגובה), לטענת המשיבים גם לאחר ההפרדה לוקות דרישותיהם בפגמים פרוצדוראליים ומהותיים.
ולהכרעתי
5.מטרת ההליך של בקשת פרטים נוספים הינה ליעל את הדיון ולתחום את יריעת המחלוקת באופן ברור, שכן "הקו המנחה בסדרי הדין על פי כתבי טענות הוא, כי העימות בין כתב התביעה לבין כתב ההגנה מגבש את הפלוגתיות. ככל שכתבי הטענות יהיו כלליים יותר, כך יגדל מספר הפלוגתאות, יסתבך הדיון ויימשכו ההליכים מעל המידה הראויה" (א. גורן, סוגיות בסדר דיון אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 139).
מטרת השאלות היא "... לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת:
א. לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו;
ב. להשיג הודאות מהיריב;
ג. לחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים" (א.גורן, שם, עמ' 184).
"הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שניתן, להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית ונקודת זינוק פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. ההלכה הפסוקה מורה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות" (בש"א (מחוזי ת"א) 3914/09 שוטן נ' אייזנברג (2/4/09).
6.על בסיס הכללים האמורים, ובטרם אתיחס לסעיפים באופן פרטני אציין כי לא ראיתי לקבל את ההבחנה השרירותית בין שאלות שהוגדרו לפי ראות עיני המשיבים כשאלון (סעיפים 1- 56) לבין אלו שהם דרישה למתן פרטים נוספים (סעיפים 57- 76). להלן אראה לבחון כל סעיף לפי מהותו, וליתן צו בהתאם לפרטים או לשאלות לגיטימיות שבכוחם לסייע להגדרת המחלוקת בין הצדדים. לטעמי הסכמת המבקשים לחלוקה האמורה ניתנה כדי שהמשיבים "ישיבו בתצהיר ערוך כדין על כל השאלות" (סעיף 5 לנספח ג' לתגובת המשיבים), בין אם יקראו להם 'פרטים נוספים' ובין אם 'תשובות לשאלון'; אלא שמהבקשה עולה כי לא מעט מדרישות המבקשים כלל לא נענו אך ורק על בסיס הטענה כי מדובר בשאלה או בדרישה שלא מתאימים להליך הנטען לפי החלוקה השרירותית האמורה.
ולסעיפים
7.על המשיבים לתמוך בתצהיר תשובתם לשאלה 20, לפיה לא קיים הסכם בכתב בין נונה לבין המפעל, שכן תגובתם נעדרת תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, בניגוד לתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.
8.כאמור, המשיבים טוענים בכתב התביעה כי הם זכאים לעמלות מגוטקס ומכריסטינה בגין עבודתם עבורן; לטענתם עמלה זו נגזרת מההפרש בין המחיר שסוכם בין המשיבים לבין גוטקס וכריסטינה, לבין המחיר שסיכמו המשיבים ישירות עם המפעל. משכך מקובלת עלי טענת המבקשים לפיה המידע הנוגע למחירים עליהם סיכמו המשיבים לטענתם עם גוטקס ועם המפעל, ביחס לגוטקס ולכריסטינה, הוא מידע מהותי ורלוונטי להליך, לנוכח סכומי העמלות הנתבעות על ידי המשיבים בסעיף 46 לכתב התביעה.