אשקר נ' אשקר

החלטה

1.בפניי בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיב להכניס כלי רכב ומשאיות וחומרים מתוך חלקת המבקשת חלקה 12 בגוש 15412 לחלקה הסמוכה שבחזקתו של המשיב, או לעשות שימוש בחלקת המבקשת דלעיל כמחסן, וכן להפסיק את עבודות חפירת התעלה לצורך הנחת קוו חשמל ולהוציא מחלקת המבקשת את כל תשתית רשת החשמל והכבלים.

2.ניתן ביום 13.12.10 צו במעמד צד אחד ע"י כב' השופטת נסים-שי. התקיימו בתיק מספר ישיבות, נשמעו מספר עדים וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. עברה תקופה שבה לא הופיעה לצערי בסל המשימות שלי משימה של מתן החלטה בתיק, ולכן חל עיכוב במתן החלטה בתיק. ב"כ המבקשת פנה בבקשה בתחילת חודש 6/11 למתן החלטה, ואז הופנתה תשומת לבי לעניין, ונוסחה החלטה שבטעות לא נחתמה ונותרה בגדר טיוטא עד היום.

3.אין מחלוקת כי הבנייה שמבצע המשיב היא בחלקה המוחזקת על ידו ולא בחלקת המבקשת. אין עוד מחלוקת כי הקיר שהיה בין שתי החלקות נהרס בחלקו ע"י המשיב מספר חודשים טרם הגשת הבקשה על פי הוראת וועדת התכנון והבנייה בעניין התשתיות כתנאי למתן היתר בנייה למשיב. בעניין ההריסה החלקית של הקיר ונוכח הזמן הרב שעבר מאז הריסת הקיר ועד הגשת הבקשה, וכן נוכח עמדת ב"כ המבקשת בדיונים בפניי אין מקום ליתן כל צו בעניין זה.

4.באשר לכניסת כלי רכב מתוך חלקת המבקשת לחלקת המשיב, או הנחת כלי וחומרי עבודה בחלקת המבקשת, המשיב התחייב להפסיק עם זה ולהוציא משם את כל חומרי וכלי העבודה, והעניין בוצע ע"י המשיב, לפיכך הבקשה הפכה למיותרת בעניין זה.

5.בעניין הנחת קו חשמל בתוואי הכביש המתוכנן בין שתי החלקות, טענו ב"כ הצדדים רבות בעניין זה, ונשמעו עדים באותו עניין. אין מחלוקת כי לפי תוכנית המתאר שאושרה, 5516ג' ואשר דינה כדין דבר חקיקה, נקבע תוואי כביש באותו מקום. המבקשת לא חלקה על עניין זה, ואינה חולקת על תוואי הכביש או על תוקפה של תוכנית המתאר, וטרונייתה היא כי תוואי הכביש אשר נוגס מחלקתה טרם הופקע ע"י המועצה המקומית, וטרם נסלל שם כביש ע"י המועצה, וכי המשיב עושה דין לעצמו בעת שהוא לוקח יוזמה ומתיר לחברת החשמל לחפור תעלות במקום ולהניח קו חשמל בתוואי הכביש המתוכנן.

6.אין לקבל את טענותיה של המבקשת ממספר נימוקים. הראשון הוא כי המבקשת חתומה, או נחזית להיות חתומה על תוכנית הבנייה שהגיש המשיב לוועדת התכנון והבנייה, וחתימתה מאושרת ע"י חתימת ראש המועצה וחותמת המועצה. התוכנית כוללת את כביש הגישה המתוכנן בהתאם לתוכנית המתאר דלעיל. על פני הדברים, ובטרם התבררה שאלה זו לעומק במסגרת הדיון בתביעה לגופה, הסכימה המבקשת לאותה תוכנית ואף חתמה עליה, ובכפוף לכך ניתן היתר בנייה למשיב לבנות את ביתו במקום, עם אותו כביש גישה.

7.תוכנית מתאר מאושרת דינה כדין דבר חקיקה, ואם נקבע במקום תוואי כביש אזי קביעה זו מחייבת את הצדדים ואת וועדות התכנון והבנייה, ובהתאם לכך אף קבעה הוועדה את מה שקבעה. נראה כי התנגדותה של המבקשת לפעולותיו של המשיב היא התנגדות קנטרנית וחסרת טעם, הרי אין היא חולקת על כך שיוקם שם כביש, אלא מתנגדת לכך שהמשיב יקדם את העניין לטובתו, ואולי גם לטובתה. יש לזכור כי המבקשת אינה גרה באותה חלקה, והמדובר בחלקה פנויה, והכביש המתוכנן בא לשרת לא רק את חלקתו של המשיב אלא גם את חלקתה של המבקשת. יש גם לזכור כי תוואי הכביש המתוכנן נוגס גם חלק בלתי מבוטל מחלקתו של המשיב עצמו ולא רק מחלקתה של המבקשת.

8.באשר לנזקים הנטענים לזרעים או עצים בחלקת המבקשת, לא ראיתי כל תמיכה לטענה זו. גם לא ראיתי כל תמיכה לטענת המבקשת כי המשיב נוטע עצים בצידי אותו כביש.

9.בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי למבקשת זכות לכאורה המחייבת או מצדיקה התערבות בית המשפט באמצעות סעד זמני, לפיכך אני דוחה את הבקשה ומבטלת את הצו הזמני.

על המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

10.המזכירות תמציא מייד העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשע"א, 01 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.