אשכנזי נ' הגרי

פסק דין

1.ביום 12.11.09 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבו של התובע שהיה נהוג על ידי הנהגת עדת תביעה 2 ורכבו של הנתבע.

לטענת התובע ארעה התאונה בנסיבות בהן עת הנהגת ברכבו נהגה בכביש במודיעין עילית, יצא לפתע הנתבע ברכבו לאחר שחנה בצד הדרך וחדר לנתיב נסיעתה ובעת שהיתה במצב של עצירה נוכח נסיבות הדרך פגע בחזית רכבו בחלק האחורי של רכב התובע.

2.לטענת התובע כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבו נזק אשר נשום על ידי חוות דעת שצורפה לתביעה בסך כולל של 9,699.79 ₪ והתביעה הנה לפיצוי בגין הנזק בהתאם לחוות הדעת בתוספת שכר טרחת שמאי ובתוספת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות ועוגמת נפש שלטענת התובע נגרמו לו.

3.הנתבע אינו חולק על עצם העובדה שהוא היה מצוי עם רכבו מאחורי רכב התובע ופגע באמצעות החלק הקדמי של רכבו בחלק האחורי של רכב התובע.

4.אמנם הנתבע טוען לאי דיוקים בגרסת עדת תביעה 2 באשר למיקום וכן טוען כי התמונות שהוא מציג משקפות באופן מדויק יותר את הפגיעות ברכב אך באופן כללי בעצם מודה בחצי פה באחריותו לקרות התאונה ולשיטתו לא היה על התובע לתבוע אותו אלא היה עליו לפנות ישירות לחברה המבטחת את רכבו של הנתבע.

5.עיינתי בכתבי הטענות, בנספחים שצורפו, שמעתי את הצדדים וכן את הנהגת.

6.לאחר ששקלתי מכלול החומר שבפני מוצאת אני כי גרסת התובע באשר לנסיבות קרות התאונה מתחזקת בעצם בגרסת הנתבע.

מוצאת אני כי אכן עדת תביעה 2 נהגה ברכב כוון נסיעתה, נאלצה להאט ואף לעצור נוכח תנאי הדרך ובזהירות המתבקשת מנהג המצוי בדרך ואילו הנתבע לא היה ער מספיק לתנאי הדרך ובתוך כך עת שיצא מחניה פגע באמצעות החלק הקדמי של רכבו ברכב הנתבע.

7.גרסת התובע כפי שהיא נמסרת על ידי עדת תביעה 2 מתחזקת גם מטיבה של הפגיעה בחזית רכבו של הנתבע אשר מלמדות באופן ברור על כך שרכב הנצבע "נכנס" באמצעות החלק הקדמי באופן שהפגיעה בחלקו הקדמי של רכב הנתבע הנה משמעותית ומלמדת על מעיכה כתוצאה מכניסת הרכב באחר. גם מיקום הפגיעות בשני כלי הרכב מחזק את גרסת עדת תביעה 2 באשר לנסיבות קרות התאונה.

8.השתכנעתי מהעדויות וכן מהתמונות כי מלוא האחריות לקרות התאונה רובץ על כתפי הנתבע.

9.טענת הנתבע לפיה לא היה על התובע לתבוע אותו אלא לפנות ישירות לחברה המבטחת של רכב הנתבע איננה יכולה להתקבל על דעתי וזאת משום שגרסת התובע לפיה פנה וחזר ופנה לחברה המבטחת של רכב הנתבע מספר פעמים מתחזקת מהמסמך ת/2 ממנו עולה כי היתה התכתבות ות/2 הינו כבר מכתב שני לפחות שכתבה החברה המבטחת את רכב הנתבע, לתובע.

10.בנסיבות אלה משסירבה המבטחת של רכב הנתבע לפצות את התובע בגין נזקים שנגרמו לרכב לא נותר לתובע אלא לפנות לערכאות וכך עשה.

11.באשר לנזק:

חוות הדעת שהוגשה על ידי התובע הנה מפורטת ומכילה פריטים אשר עולים בקנה אחד עם תמונות הפגיעה שהוגשו ואציין כי גם עולה בקנה אחד עם התמונות שצילם הנתבע בעצמו.

12.מת/2 וכן מעדויות התובע עולה כאמור כי התובע פנה למבטחת של רכב הנתבע מספר פעמים ונדחה על ידיה.

13.הנתבע לא הציג כל מסמך לפיו במועדים הרלוונטיים של פניית התובע וההתכתבויות עם המבטחת ביקשה המבטחת לבדוק את רכב התובע ומכאן אין לנתבע להלין על כך שרכבו לא נבדק על ידי שמאי מטעמו וכל שנותר בפני הנה חוות הדעת שהוגשה על ידי התובע ובנסיבות אלה לא נסתרה.

14.בנסיבות הענין אני מקבלת את חוות הדעת ומאמצת את קביעותיה והסכומים שנקבעו בה.

15.אשר על כן, מוצאת אני כי התובע הוכיח את תביעתו ככל שהדבר נוגע לאחריות הנתבע, לקרות התאונה וכן לנזקים ואשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.9,700 ₪ נזקים בהתאם לחוות הדעת.