ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
46478-03-13
26/07/2013
|
בפני השופט:
מי-טל אל-עד קרביס
|
- נגד - |
התובע:
אריה אשכנזי
|
הנתבע:
1. יוסף גורביץ 2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
תביעה כספית בסכום של 22,536 ₪ בגין נזקי תאונה שארעה בתאריך 8.2.13 ברחוב המלך ג'ורג', תל אביב בין רכבו של התובע לבין רכבו של הנתבע 1 (מונית) המבוטח על ידי הנתבעת 2.
לטענת התובע בכתב תביעתו, בעודו נוסע כחוק בנתיב שבמרכז רחוב המלך ג'ורג', הנתבע 1 - לאחר שעצר בצד הדרך על מנת להעלות/להוריד נוסעים - סטה עם רכבו לנתיב נסיעתו שבמרכז ופגע בו.
אלא שבעדותו לפני הוסיף התובע פרטים נוספים. וכך, טען כי נסע בנתיב הימני שברחוב המלך ג'ורג' כאשר ראה את הנתבע 1 עומד עם רכבו לצד המדרכה ומשוחח עם עוברי אורח. לאחר שהרמזור בצומת הקרוב התחלף מספר פעמים, הוא החליט לעקוף את הנתבע 1. על כן אותת שמאלה, עקף את רכבו של הנתבע 1, אך בשובו לנתיב הימני החל הנתבע 1 בנסיעה ופגע ברכבו. העד הררי שישב לצידו של התובע ברכב חזר בעיקרי הדברים על גרסתו של התובע והוסיף כי התאונה ארעה 10-15 מטרים לפני הצומת.
גרסתו של הנתבע 1 הינה כי כלל לא חסם את נתיב נסיעתו של התובע, לא שוחח עם נוסעים ולא היה אף נוסע במונית. לדבריו, היה טור מכוניות שביקש לפנות ימינה מרחוב המלך ג'ורג' לרחוב בוגרשוב, כשהוא בראשם. מאחר שהרמזור בצומת הורה על אור ירוק להולכי רגל בפניה ימינה, הוא עצר כדי לאפשר להם לחצות את הכביש שאז יוכל להשלים את פנייתו. התובע, שאצה לו הדרך, עקף משמאל את כל טור המכוניות, ביצע חלק מהפניה ימינה שאז התברר לו כי הוא עומד להיכנס לנתיב הנגדי ועל כן סטה מנתיב נסיעתו לכיוונו של הנתבע 1 ופגע ברכבו. תמונות המשקפות את מקום האירוע (שלא מזמן אמת) ואופן עמידת הרכבים הוגשו על ידי הנתבע (נ/1-נ/2).
לאחר ששמעתי את שני הנהגים ואת עד התובע מר הררי, וכן לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, בתמונות הצבעוניות של נזקי התובע (ת/1-ת/4) ובתמונות מיקום התאונה לגרסתו של הנתבע 1 (נ/1-נ/2), הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה.
התובע נסע בנתיב הימני ברחוב המלך ג'ורג' וביקש לפנות ימינה לרחוב בוגרשוב. אין מחלוקת כי התובע עמד מאחורי הנתבע 1 וביקש לעקוף אותו תוך שהוא סוטה מהנתיב הימני, עובר את המונית מצידה השמאלי, ומבקש לחזור לנתיב הימני, נתיב נסיעתו של הנתבע 1.
הגרסה שאז החל הנתבע 1 בנסיעתו ופגע ברכבו איננה מתיישבת הן עם העובדה כי הנתבע 1 ביקש לפנות ימינה ולא היתה לו סיבה לסטות לנתיב שבמרכז. היא גם איננה מתיישבת עם הנזק לרכבו של התובע שהינו נזק לכל אורך צידו הימני של הרכב (דלת קדמית ואחורית). נזק זה תומך במסקנה כי הנתבע 1, תוך כדי נסיעה וסטייה לימין, השתפשף לכל אורכו במונית. יוער כי העד הררי העיד כי התאונה ארעה לאחר שהתובע כמעט והשלים את חזרתו לנתיב הימני. אך לו כך היו פני הדברים, הנזק היה אמור להיות בחלקו האחורי של רכב התובע ולכל היותר בדלת האחורית, ולא לכל אורך הצד הימני של רכבו.
מסקנתי הינה אפוא כי התובע נהג בחוסר זהירות עת חזר לנתיב נסיעתו של הנתבע 1 ופגע בו. משום כך הוא אחראי לקרות התאונה.
לאור האמור, דין התביעה נגד הנתבעים, להידחות.
התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות בסך של 700 ₪ בתוך 30 ימים מהיום. לא ישולם הסכום במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
בנסיבות המפורטות בפרוטוקול הדיון מיום 18.7.13, אין צו להוצאות ביחס לנתבעת 2.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, י"ט אב תשע"ג, 26 יולי 2013, בהעדר הצדדים.