אשכנזי נ' בומנדיל

החלטה

אתמול (19/1/14), הגיש המבקש, הנתבע, בקשה להפסיק את כל ההליכים המשפטיים המתנהלים בתיק זה ובכלל זה בקשה לפסילתי מלהמשיך ולדון בתיק.

לאחר שעיינתי בתשומת לב בבקשה, אני מחליטה לדחותה אף ללא צורך בתגובה.

מדובר בתובענה שהוגשה כבר בחודש מאי 2012 ומאז שהוגשה התעכב הדיון בה פעמים רבות, בעיקר בשל התנהלות הנתבע, שביקש אורכות חוזרת ונשנות והגיע לדיונים כשהוא מבקש שלא לקיים בהם דיון לגופו של עניין, בין היתר בנימוק לפיו הוא מבקש להיות מיוצג על ידי עו"ד.

בקשותיו של הנתבע לאורכות ולדחיות נענו פעמים רבות והכל על מנת לאפשר לו להתגונן בתיק ולמצות את זכויותיו על פי דין. התברר, כי כל טענות הנתבע אודות רצונו להיות מיוצג לא היו אלא על מנת להביא לדחיות חוזרות ונשנות בתיק. זאת, מאחר שחרף כל האורכות שניתנו לו לא הסדיר הנתבע ייצוג משפטי ולא הגיש תצהירים מטעמו.

בסופו של דבר, נשמעו הראיות ביום 10/10/13, כשבתיק בית המשפט רק תצהירי התובע. בסוף שמיעת ראיות התובע, ביקש התובע לאפשר לנתבע להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אף שהנתבע לא הגיש תצהיר כזה חרף כל האורכות הרבות שניתנו לו.

בשל כך, שוב נקצב לנתבע מועד להגשת תצהירים מטעמו, ונקבע מועד נוסף לדיון ליום 20/11/13.

במועד שבו היה על הנתבע להגיש את תצהיריו, 10/11/13, וכמנהגו גם בפעמים קודמות, הוגשה מטעמו בקשה להאריך את המועד להגשת התצהירים ולדחיית מועד הדיון. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד יואב סלומון ונטען בה כי הנתבע פנה אליו בבקשה שייטול על עצמו את המשך הייצוג בתיק וכי כבר מעיון ראשוני התברר לעורך הדין כי יידרש לו זמן מתאים לצורך הכנת תצהירי העדות ולא יוכל לעמוד במועד שנקבע, ואשר לפיו היה על הנתבע להגיש את התצהירים ביום בו הוגשה הבקשה.

בבקשה ביקש עורך הדין ארכה של 60 יום להגשת התצהירים וקביעת מועד חדש לדיון ולהשלמת הראיות. הבקשה נדחתה. בין היתר, ראוי להפנות בהקשר זה לכך שכבר בדיון שהיה בפני ביום 2/5/13 ציין הנתבע כי פנה לעו"ד יואב סלומון, אך עדיין לא הסדיר את הייצוג בגין תיק זה.

בסופו של דבר, לא הוגש תצהיר מטעמו של הנתבע.

בדיון שהיה ביום 20/11/13 נאלצתי להוציא את הנתבע מן האולם וזאת לנוכח התנהגותו וצעקותיו. מאחר שכבר בדיון שהיה ביום 10.10.13 סיים התובע להביא את ראיותיו, והנתבע, כאמור, לא הגיש תצהירים מטעמו , הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

התובע הגיש את סיכומיו במועד. על פי ההחלטה שניתנה בתום הדיון מיום 20/11/13 היה על הנתבע להגיש את סיכומיו עד ליום 20/1/14. סיכומים כאלה לא הוגשו.

במקום זאת, וכפי שציינתי בראשית החלטה זו, הגיש הנתבע אתמול, 19/1/14, את הבקשה להפסקת ההליכים ולפסילתי מלהמשיך ולדון בתיק.

הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

אין ממש בכל טענות הנתבע, ויש לדחותן לגופן. כפי שעוד יפורט להלן, נראה כי הבקשה אינה אלא מהלך נוסף מבית מדרשו של הנתבע, שמבקש בכל דרך למנוע הכרעה בתובענה.

אין שחר לטענת הנתבע כאילו בית משפט זה חסם את דרכו מלהוכיח את טענותיו.

כפי שכבר צויין לעיל, לנתבע ניתנו אורכות רבות על מנת לאפשר לו להיות מיוצג בהליכים שבתיק זה ולהגיש את ראיותיו ואת תצהיריו, והנתבע, מטעמיו, בחר להתעלם מכל אלה.

כבר בדיון שהיה ביום 6/12/12 התייצב הנתבע ללא עורכת הדין שלטענתו מייצגת אותו, ללא שהגיש תצהירי עדויות ראשיות וללא שפעל להגשת חוות דעת מטעמו. בשל כך לא ניתן היה לקיים דיון לגופו של עניין.

לדיון שנקבע ליום 17/1/13 שוב התייצב הנתבע ללא עורך דין מטעמו ושוב ללא תצהירי עדויות ראשיות וללא חוות דעת של מודד מטעמו. חרף עובדה זו, ולאור הדברים שטען הנתבע בדיון, אפשרתי לנתבע להגיש תצהירי עדויות ראשיות עד ליום 20/4/13 ונקבע דיון ליום 2/5/13.

לדיון הזה שוב התייצב הנתבע ללא עורך דין מטעמו וללא שהגיש תצהירי עדויות ראשיות מטעמו. בדיון ציין הנתבע כי בכוונתו לשכור לו עורך דין, וכי פנה לשני עורכי דין ששמם צויין על ידו ונרשם בפרוטוקול אך טען כי ייצוגו על ידם טרם הוסדר. בסופו של דבר, ובהחלטה מאותו היום ניתנה לנתבע ארכה נוספת להגשת תצהיריו, הפעם עד ליום 30/5/13.