אשיש דיאמונדס בע"מ נ' דונת

החלטה

זוהי בקשת רשות להתגונן של המבקש, מר אוסקר דונת, כנגד תביעה שהגישה המשיבה, אשיש דיאמונדס בע"מ, בסדר דין מקוצר בסך של 888,333 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, נטל המבקש מהמשיבה יהלומים בשווי סכום התביעה בשלוש עסקאות קומיסיון שונות, אך לא שילם את התמורה בגינם.

המבקש נחקר על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

טענות המבקש

המבקש הוא אזרח רוסיה הפועל ברוסיה.

המבקש והמשיבה נהגו בעסקאותיהם לפעול כדלקמן:

המשיבה הייתה מוסרת למבקש חבילות יהלומים למכירה ברוסיה, והמבקש היה מוכר אותם ברוסיה באמצעות בלדר. המבקש היה משלם למשיבה את הסכום הנקוב בתעודת הקומיסיון מתוך תמורת מכירת היהלומים ברוסיה.

יהלומים אותם לא הצליח המבקש למכור ברוסיה, היו מוחזרים על ידו למשיבה, אשר הייתה מזכה אותו בסכום היהלומים, ומוסרת לו יהלומים אחרים למכירה.

כאשר מסר המבקש את היהלומים הנזכרים בתעודות הקומיסיון שצורפו לכתב התביעה לבלדר מטעמו, נתפסו היהלומים על ידי שלטונות המכס ברוסיה ביום 17.12.12 והוחרמו על ידם. היהלומים טרם שוחררו והם מעוכבים במחלק המכס במוסקבה גם כיום.

הבלדר פנה לשלטונות המכס ברוסיה בדרישה לשחרר את היהלומים. בבר"ל צויין כי החלטה בעניין היהלומים אמורה להתקבל ביוני 2013, אולם בדיון טען המבקש כי הדיונים המשפטיים ברוסיה בעניין היהלומים אמורים להסתיים עד סוף השנה, קרי דצמבר 2013.

נסיבות תפיסת היהלומים ברוסיה היו בלתי צפויות, מנעו את השלמת ביצוע העסקה, והמבקש לא יכול היה למנוע אותן.

יחסי המסחר בין הצדדים יצרו שותפות דה פקטו ביניהם, לפיכך, אין להטיל על המבקש את האחריות הבלעדית לכך שהיהלומים נתפסו והעסקה לא הושלמה, ולמשיבה יש אשם תורם בכישלון העסקה.

בסיכומים בעל פה חזר המבקש על טענתו לפיה הלכה למעשה מדובר בשותפות בין הצדדים וכי המשיבה ידעה כי התמורה תשולם ממכירת היהלומים ברוסיה.

טענות המשיבה

המבקש רכש את אמונה של המשיבה, לאחר שבעסקת רכישת היהלומים הראשונה ביניהם שולמה התמורה במלואה.

המבקש הגיע למשרדי המשיבה שלוש פעמים, בימים 15.11.12, 19.11.12 ו-27.11.12 ונטל יהלומים בשווי כולל של 225,816.4 דולר, כאמור בשלוש תעודות קומיסיון הנהוגות בבורסה, עליהן חתם המבקש. המבקש הבטיח למסור למשיבה שיקים בגין עסקאות אלו במועדים קבועים מראש, אך לא עשה כן.

ביום 15.11.12, נטל המבקש יהלומים בשווי 130,702.2 דולר והתחייב לשלם מחצית מהסכום במזומן ואת המחצית השנייה בתוך 30 ימים.

מספר ימים לאחר מכן, ביום 19.11.12, ביקש המבקש לדחות את מועד מסירת השיק עבור העסקה מיום 15.11.12, וכן ביקש לרכוש אבנים נוספות. המבקש נטל אבנים נוספות בשווי 59,542 דולר והתחייב לשלם אף עבורן בתוך 30 ימים. כמו כן, מסר המבקש למשיבה כנגד האבנים הנוספות שתי אבנים שלו לביטחון, וביקש מהמשיבה לנסות למכור אותן עבורו.

ביום 27.11.12 הגיע המבקש פעם נוספת למשיבה וביקש כי המשיבה תחזיר לו את האבנים שמסר לה לביטחון, בטענה לפיה מכר את האבנים, והמשיבה נענתה לבקשתו. כמו כן, החזיר המבקש יהלומים ונטל חבילת יהלומים נוספת, בשווי 35,572.2 דולר (לאחר ההחזרה) והתחייב לשלם עבורם בתוך 30 ימים.