אשואל נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בכתב התביעה המקורי, טען התובע כי ביום 10/5/09, בהיותו בנסיעה, איבד את השליטה על הרכב ופגע בעוצמה בקיר בטון. התובע פונה לבית חולים, שם אובחן כסובל מארוע לבבי.

2.במסגרת ההליכים בתיק מונה מומחה רפואי – פרופ' קפלינסקי, לצורך מתן תשובה לשאלה האם הארוע הלבבי הוא שגרם לתאונה או להיפך.

על פי חוות דעתו, לא ניתן לדעת האם האירוע הלבבי קדם לתאונה או שמא התאונה קדמה לאירוע הלבבי.

3.לאור חוות דעתו, מינה בית הדין את אנג' עוזי רז, יועץ הנדסי במכונאות רכב ותחבורה, למתן חוות דעת בשאלה שבמחלוקת.

4.בחוות דעת המומחה, נקבע:

"האירוע הזה מתאים לתאור בספרות המקצועית של אבדן הכרה. יתכן עקב מצב בריאות לגלי .... אנו קובעים ברמת סבירות גבוהה שהאירוע הלבבי קדם לתאונה וסביר מאוד שהוא היה הגורם לתאונה".

5.בעקבות חוות הדעת, ביקש התובע להפנות למומחה הרפואי פרופ' קפלינסקי, שאלות הבהרה שעניינן היתכנות כי התקף הלב אירע כתוצאה מאירוע פתאומי.

6.בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 15/9/13.

7.בעקבות ההחלטה, הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה כך שיתווסף משפט "בשל אירוע פתאומי שקשור בנהיגה ו/או עקב בהלה שאחזה בו ו/או סיבה אחרת הקשורה במעורבות של גורם חיצוני זר".

במסגרת הבקשה נטען כי התובע אינו זוכר כלל את התאונה ומה הגורם שגרם לסטייה של הרכב.

לטענתו, בעקבות חוות הדעת של אינג' רז, פנה למומחה בתחום הנדסת רכב אינג' ויסמן, וזה הפנה תשומת ליבו לכך שאובדן השליטה ברכב נבע מאירוע פתאומי שאירע במהלך הנהיגה או כתוצאה מבהלה או סיבה אחרת הקשורה בגורם חיצוני.

הבקשה נתמכה בתצהיר בנו של התובע.

8.בתגובת הנתבע נטען כי מדובר בניסיון לשפר גירסאות, לאחר שניתנו שתי חוות דעת של מומחים.

נטען כי לגירסת התובע אין זכר בטופס התביעה וברשימות המוסכמות והפלוגתאות.

9.בתגובת התובע נטען שאין מדובר בשינוי גירסה שכן למעשה לא היתה גירסה מטעם התובע, שאינו זוכר מה גרם לתאונה.

10.לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתי.

בשלב זה של דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה, בית הדין אינו בוחן את סוגיית הראיות ואת השאלה כיצד יוכיח התובע את תביעתו המתוקנת.

התובע הבהיר לאורך כל הדרך כי אינו זוכר מה גרם לתאונה.

בא כוחו מבקש לתקן את התביעה ולהוסיף טענה כי התאונה נגרמה על ידי גורם חיצוני כלשהו.