אשה תוכל להשתמש בזרעו של בעלה שנפטר חודש לאחר נישואיהם

1.         בפני, בקשתה של המבקשת להתיר לה לעשות שימוש במנות זרעו של בעלה המנוח,        ולצורך הולדת ילדם המשותף.

2.         הצדדים עלו שניהם לישראל, בשנת 2003; המבקשת מארגנטינה, והמנוח           מארה"ב.

3.         בחודש יוני 2005, נישאו הצדדים כדמו"י, ובישראל.

4.         המנוח אושפז בבית חולים איכילוב לאחר שחש ברע, חודש לאחר נישואי הצדדים,          וביום 24.7.05 נפטר, כאשר סיבת המוות טרם הובהרה עד עצם היום הזה, בעוד       המנוח בן 26 שנים במועד פטירתו.

5.         קודם פטירתו, כשהוא שרוי במוות מוחי ומחובר למכשירי ההחייאה, הגיעו בני   משפחתו של המנוח מארה"ב, והמבקשת קיבלה את הסכמתם ליטול מנות מזרעו,       ולשומרם בבנק הזרע - אשר בביה"ח איכילוב.

6.         מתוך נספח ג' אשר צורף לבקשה עולה, כי מיד ובסמוך לפטירתו , ניטלו מנות זרע         מהמנוח, בפיקוחו של פרופ' ח. י. , הוקפאו, ונשמרו בבנק הזרע במרכז הרפואי         על שם סוראסקי , איכילוב.

            מחוות דעתו של פרופ' י. מה-4/9/06, לגבי שמירת מנות הזרע של המנוח עולה, כי         על-פי התקנות בדבר שימור זרע מאדם הנוטה למות, ניטלו מהמנוח ביום     24/7/05 (יום פטירתו, ט.ס.) מנות זרעו, בזמן שהייתי במחלקה לטיפול נמרץ,   ובטרם פטירה.

            עוד וכעולה מחוות הדעת, יום לאחר פטירתו של המנוח וב-25/7/05, בהתאם     לפנייתה של המבקשת - אשתו, נשמרו דגימות נוספות של מנות זרע - מגופו של             המנוח.

            וכך מחוות הדעת לגבי אופן שמירה ומעקב כי מדובר בזרעו של המנוח:

            "1. הזרעונים שמורים בבנק הזרע ב-20 קשיות נפרדות המסומנות בשמו של המנוח        ובמספר תעודת הזהות שלו.

            2. מקובל כי כל זמן שהזרעונים אינם מופשרים איכותם אינה נפגעת.

            3. הזרעונים נשמרים בהתאם לנוהלים המקובלים בבנק הזרע..."

            על החתום פרופ' ח. י., מנהל המכון לחקר הפוריות.

7.         על פי תקנות בריאות העם ובנק הזרע תשל"ט-1979, ותקנות בריאות העם (הפריה         חוץ גופית) התשמ"ז-1987 (להלן "התקנות) לא נדרשה התערבותו של ביהמ"ש       לענייני משפחה עד לשלב הזה - ואולם, השלב של מסירת מבחנות הזרע לידי         המבקשת, לצורך הפרייתה החוץ גופית, במטרה להוליד את ילדם המשותף שלה            ושל בעלה המנוח, מצריכים את מתן הצו, המבוקש על ידי המבקשת.

8.         עוד ולעניין זה יודגש , כי ביום א' חשון התשס"ג  (27.10.03) פורסמו הנחיותיו של          היועץ המשפטי לממשלה (מספר: 1.2202) בנושא נטילת זרע לאחר מוות, ושימוש            בו.

            להנחיות אלה אין כידוע תוקף מחייב, והן משקפות את העמדה של ב"כ היועמ"ש          אשר עמדתו נדרשת בהליך זה.

            טרם הוצאתן של הנחיות אלה המכונות: "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו" נערכו דיונים במשרד המשפטים, וכמפורט בפרק המבוא להנחיות, בהשתתפות    נציגי רשויות המדינה הנוגעות בדבר, ובשיתוף מומחים מתחומי הרפואה, המשפט,           (לרבות מומחי המשפט העברי, ט.ס.) והפילוסופיה, והנחיות אלה גובשו, מאחר   וטרם נזדקק לסוגיה - המחוקק.

9.         במכלול ההיבטים, בתחומי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, מצאתי כי             קודם להכרעה בבקשה שבפני, יש להאיר את ההיבטים שיפורטו, והבחינה תהא             באיזון הראוי מה יגבור - בהעתרות או בדחיית הבקשה; רצונה של המבקשת       לממש את אימהותה, אל מול הסכמתו או התנגדותו של המנוח, וטובתו של הקטין         שיוולד - בתווך.

10.       באותם מקרים (וזה לא המקרה שבפני) בהם הפקיד האב את זרעו בבנק הזרע    קודם לפטירתו, או הותיר צוואה והביע בה את רצונו כי בת זוגו תוכל לעשות       שימוש בזרעו לאחר מותו - הרי לגביהם, כאשר קיימת גם הסכמת בת הזוג, הדרך    יכולה להיות סלולה, לגבי הבעת "רצון" ו"הסכמה" של המת, ובדיעבד.