אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אר-אל חברת מלונות ופנסיונים בעמ נ' הרשות הלאומית הפלשתינית ו/או המועצה הפלשתינית(אחר/נוסף) ואח'

אר-אל חברת מלונות ופנסיונים בעמ נ' הרשות הלאומית הפלשתינית ו/או המועצה הפלשתינית(אחר/נוסף) ואח'

תאריך פרסום : 30/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
15980-03-09
23/10/2013
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
אר-אל חברת מלונות ופנסיונים בע"מ
הנתבע:
הרשות הלאומית הפלשתינית ו/או המועצה הפלשתינית
פסק-דין

פסק דין

לפני תובענה בנזיקין לתשלום פיצויים, בגין נזקים כספיים שלפי הנטען, נגרמו כתוצאה מפעולת טרור.

העובדות והמחלוקת

א. ביום 27.3.02, ליל חג הפסח של שנת התשנ"ב, בסמוך לשעה 19:30, כאשר הסבו מאות אורחים בחדר האוכל של בית מלון בנתניה, הידוע כ"מלון פארק" (להלן: "המלון"), הגיע למקום מחבל מתאבד, כשהוא מחופש לאישה ונושא על גופו חגורת נפץ. המחבל הפעיל את מטען החבלה שנשא על גופו בחדר האוכל של המלון. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 30 בני אדם ונפצעו כ- 160 אורחים, ביניהם עשרות פצועים קשה (להלן: "הפיגוע" או "האירוע"). יש לציין שאין מחלוקת בין הצדדים אודות עצם התרחשותו של הפיגוע (ראו: עמ' 2 לפרו' בשו' 11).

ב. התובעת, אר-אל חברת מלונות ופנסיונים בע"מ, היא חברה הרשומה כדין בישראל (להלן: "התובעת") כבעלים ומפעילה של המלון.

ד. הנתבעים 6-11, עבאס בן מוחמד אל-סייד, אחמד חאלד עבד לטיף ג'יוסי, פתחי רג'א אחמד חטיב, מעמר פתחי שריף אבו אלשייך, מוהנד טלאל מנצור שרים ונצר סאמי עבד ראזק יתאימה הם אנשים פרטיים שעל פי הנטען בכתב התביעה היו בזמנים הרלוונטים לתובענה, חברים בארגון החמאס שהיו מעורבים בפיגוע. הנתבע 7 הוא ארגון החמאס שעל פי הנטען בכתב התביעה היה בזמנים הרלוונטים לתובענה, ארגון טרור בינלאומי שבחסותו בוצע הפיגוע.

ה. הנתבעת 8, הרשות הלאומית הפלסטינית או המועצה הפלסטינית, הוקמה בהסכמים מדיניים שנחתמו בין מדינת ישראל וארגון השחרור הפלשתיני (להלן: "הנתבעת" או "הרשות").

ד. ביום 26.3.09 הגישה התובעת את התובענה דנן כנגד הנתבעות 8-1 בשל טענות לנזקים כספיים שנגרמו לה כתוצאה מהפיגוע. בישיבת יום 2.9.12 הסכימו הצדדים שהתביעה נגד הנתבעים 7-1, תמחק ובלבד שלא יהא במחיקה זו כדי לפגוע בתביעת התובעת נגד הנתבעת (עמ' 51 לפרו' בשו' 27-26) ואכן, התובענה נגד הנתבעים 7-1 נמחקה ללא צו להוצאות (עמ' 52 לפרו' בשו' 5).

ו.בכתב התביעה, טענה התובעת שנגרמו לה הפסדים עצומים ואובדן הכנסות ורווחים כתוצאה ישירה מהפיגוע שנחרט בתודעת הציבור. לטענתה, חלפה תקופה ארוכה עד שציבור הלקוחות והמבקרים הפוטנציאליים הצליחו להתגבר על הזוועה והמועקה שבעטיים הדירו רגליהם מבית המלון, כשבמהלך כל התקופה סבל וסובל המלון מנזקים, אובדן כלכלי וחסרון כיס. התובעת טענה שבמסגרת ההסכמים, התחייבה הנתבעת להימנע ולמנוע כל פעילות אלימה או מעשי איבה מצד אנשיה או מצד התושבים המתגוררים בשטחים שבשליטתה כנגד אזרחי מדינת ישראל ורכושם. לגרסתה, על אף התחייבויות אלו ובניגוד להן, הנתבעת, באמצעות יחידותיה הצבאיות והמודיעיניות והארגונים הצבאיים האחרים הפועלים בשטחה והנשלטים על ידה שליטה מלאה, פתחה במהלך חודש אוקטובר בשנת 2000 בפעולות אלימות נגד תושבי ואזרחי מדינת ישראל ("אינתיפאדת אל-אקצא"), כאשר בעקבות אירועים אלה התרחש גם הפיגוע. לטענת התובעת, הנתבעת ובכירים ברשות מעורבים במישרין כמסייעים ויוזמים של פעולות טרור נגד מדינת ישראל לרבות הפיגוע האמור. הרשות תומכת, מעודדת ומפעילה טרור. ברובד האידיאולוגי דאגה הרשות לחינוך להסתה תוך גיבוי מצד הדרגים הבכירים, גורמים ברשות מימנו גופי טרור ומנגנוני הביטחון ברשות סייעו לטרור. לנוכח כל האמור, טוענת התובעת שהנתבעת לא מילאה אחר חובתה ומחויבותה לשמור על ביטחונם ושלומם של אזרחי מדינת ישראל והפרה את סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח- 1968 (להלן: "הפקודה"), משהפיגוע ארע עקב רשלנות הנתבעת, מחדליה ואי נקיטת אמצעי זהירות מצידה. עוד נטען שבהתנהגותה הפרה הנתבעת שורה ארוכה של הוראות חוק שנועדו להגנה.

ה. בכתב ההגנה, העלתה הנתבעת טענות מקדמיות שונות הנוגעות לחסינות מפני שיפוט של מדינה זרה; טענות בנוגע לסמכות בית המשפט לדון בשאלות מדיניות ופוליטיות של קיום ההסכמים הבינלאומיים; טענות בדבר פורום לא נאות; וטענה לפיה בהתאם לכללי ברירת הדין, חל הדין שבשטחי הרשות. לגופו של עניין, נטען שבהתאם להסכמי אוסלו, האחריות לביטחון הישראלים נותרה בידיה של מדינת ישראל. הנתבעת מכחישה מעורבותה כמסייעת או יוזמת פעולות טרור נגד מדינת ישראל לרבות הפיגוע נושא התובענה דנן. לטענתה, כלל לא חלה עליה חובת זהירות כלפי התובעת ואין בהתנהגותה משום רשלנות. בנוסף, לטענת הנתבעת, אין קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התנהלות הרשות לפיגוע וגם לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין פיגוע. עוד נטען שהנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים, ואין קשר ישיר בין הפיגוע לנזקי התובעת אותם ניתן לייחס לגורמים אחרים.

2.דיון והכרעה

א.טענות מקדמיות

בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות מקדמיות שונות, כמפורט לעיל. בסיכומיה חזרה הנתבעת על טענות אלו (סעיפים 14-4), אך בכל הנוגע לטענת פורום לא נאות, הודיעה הנתבעת, כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה היא אינה עומדת על מתן החלטה בסוגייה זו (סעיף 8 לסיכומים). לנוכח האמור, איני נדרש לדון בכך כעת.

אבחן כעת את יתר הטענות המקדמיות שהעלתה הנתבעת.

טענת החסינות

ביום 30.8.10 הומצאה לתיק בית המשפט תעודת שר חוץ בשם מדינת ישראל - משרד החוץ. בתעודה הובהר, כי עמדת שר החוץ היא שהרשות אינה נהנית מחסינות במקרה זה:

"בהתאם להנחיית סגן ראש הממשלה ושר החוץ, אני עו"ד אהוד קינן, היועץ המשפטי של משרד החוץ, מודיע בזאת לבית המשפט הנכבד, כי הרשות הלאומית הפלשתינית ו/או המועצה הפלשתינית, אינן נהנות מחסינות משיפוט בתיק הנ"ל."

בסיכומיה, טענה הנתבעת, כי תעודת שר החוץ אינה מספקת וספק אם יכול שר החוץ להאציל סמכותו זו ליועץ המשפטי. כן נטען שהתעודה הוצאה שלא כדין, היא נעדרת התייחסות עובדתית לגבי מעמדה של הנתבעת בעיני משרד החוץ ומדלגת ישר למסקנה המשפטית והיא העדר חסינות. לגישתה, יש להורות על הוצאת תעודה חדשה, שכן שר החוץ לא התייחס לעמדת מדינת ישראל לגבי מעמדה העובדתי של הנתבעת ולכן לא ניתן להכריע כאן בשאלת החסינות מפני שיפוט (סעיף 6). יתרה מכך, לטענת הנתבעת בסיכומיה, לאחר שניתנה תעודת שר החוץ חל שינוי במצב והרשות הוכרה על ידי האו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה. לנוכח זאת, לגישתה, ממילא יש להורות על הנפקת תעודה חדשה. לחלופין, נטען שיש לבחון את שאלת החסינות לנוכח המעמד החדש של הנתבעת באו"ם ובהתאם לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט- 2008 (סעיף 7).

בכתב התשובה התנגדה התובעת לטענות אלו. לגישתה, מדובר בחסינות יחסית ומוגבלת, המיוחדת למקרים חדים וברורים בהם היסוד הדומיננטי בפעולתה של המדינה האחרת, מושא טענת החסינות הוא בעל "אופי שלטוני". כאשר מדובר בתביעות נזיקין אין בהן אופי שלטוני דומיננטי ולכן בתביעות מסוג זה, ממילא הרשות אינה זכאית לחסינות (סעיף 3 לכתב התשובה).

בסיכומיה חזרה התובעת על טענותיה וביקשה לאמץ בהליך דנן את קביעות בית המשפט בת"א (מח' י-ם) 4071-02 פלוני נ' הרשות הפלסטינית (15.10.12) (להלן: "פלוני"), שם הכריע כב' השופט דרורי בסוגייה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ