ארפי נ' פיטוסי ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 4.1.09 בשד' אנדריוס בנתניה.

בדיון ביום 1.9.09 שמעתי את עדויותיהם של שני הנהגים והגעתי למסקנה כי יש לקבל את גירסת התובעת, כי הנתבע לא ציית כנדרש לתמרור "עצור" במוצא הרחוב, כיוון נסיעתו, והתנגש בצידו הימני של רכב התובעת שנסע ברחוב הראשי.

2.משמצאתי שהנתבע אחראי לתאונה, נותרה מחלוקת בדבר היקף הנזק לרכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי מטעמה.

לדיון ביום 29.4.10 זימנה התובעת את השמאי מטעמה, מר אלפר. נציג חב' כלל, מבטחת הנתבע, הגיש חוות דעת נגדית של שמאי מטעם כלל, מר שוהם, וחקר חקירה נגדית את השמאי מר אלפר.

3.המחלוקת נסבה בעיקר על נזקים בכנף הימני ברכב התובעת, ובסף הדלת הימנית (התצלומים נ/ 1), אשר השמאי מר שוהם לא הכיר בהם כקשורים לתאונה זו, בנימוק שרכב הנתבע נמוך מרכב התובעת, ועל כן לא יכול היה לגרום נזקים אלה.

השמאי מר אלפר הסביר, תוך הצגת התצלומים שערך, את רצף-הנזקים וטריותם, אשר מטעמים אלה הוא מצא, בבדיקת הרכב, כי נזקים אלה נגרמו באותה תאונה.

לא שוכנעתי מחוות הדעת מטעם כלל ומתצלום רכב הנתבע נ/ 2, כי רכב הנתבע לא יכול היה לגרום לנזקים שבמחלוקת (בתצלום נ/ 2 נראית רק חזית רכב הנתבע, ללא דופן ימין של רכבו, ובתצלום יש צל. בשל כך אין ניתן להתרשם כי רכב הנתבע אמנם לא ניזוק כמעט בכלל בתאונה, כטענת הנתבעים, או כי הפרשי הגבהים בין כלי הרכב שוללים אפשרות כי הנזקים שבמחלוקת נגרמו בתאונה זו).

מצאתי את חוות הדעת והעדות של השמאי אלפר משכנעות, והן לא הופרכו.

המרכיב של ירידת ערך הרכב הוערך על ידי השמאי אלפר ב- 2%, ואילו על ידי השמאי שוהם ב- 1%. השמאי אלפר אמר כי בעניין זה הוא מוכן לקבל את הערכתו של השמאי שוהם (מדובר ברכב כבן 13).

4.על פי האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה, על פי חוות דעת השמאי אלפר (כפוף להפחתת 1% במרכיב ירידת הערך), בצירוף שכר טרחתו; ובסה"כ - 5,528 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה: 4.1.09, ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות המשפט בסך 1,075 ₪ (התקיימו שתי ישיבות, והתובעת נשאה בהוצאות הזימון של השמאי מר אלפר). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

5.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.