אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארכיאולוגית הפרה זכויות יוצרים של ארכיאולוג באיורי הר הבית במדריך שפרסמה ומכרה

ארכיאולוגית הפרה זכויות יוצרים של ארכיאולוג באיורי הר הבית במדריך שפרסמה ומכרה

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בירושלים
2366-00
29/04/2004
בפני השופט:
יפה הכט - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
מאיר בן דב
עו"ד גרינמן אנטוני
הנתבע:
ד"ר איילת מזר
עו"ד נועם מאיר
פסק-דין

1.         תביעה זו נסבה על זכויות יוצרים, להם טוען מר מאיר בן דב (להלן: " התובע"), בארבעה איורים שאותם פרסמה ד"ר איילת מזר (להלן: " הנתבעת") בספרה "המדריך השלם לחפירות הר הבית" בהוצאת שהם - מחקר אקדמי ופרסום, שראה אור בשנת 2000 (להלן: " המדריך"), ואלו הם:

א.         איור שחזור " כיפת הריבועים" בתקרת חדר-המבוא של "השער הכפול" (להלן: " איור כיפת הריבועים"), המופיע בעמוד 43 במדריך, שלפי טענת התובע הועתק ידי הנתבעת מעמוד 138 של ספרו "ביצורי ירושלים" (נספח א1, ב1 לכתב התביעה), ועותקים של איור זה פורסמו אף מוקדם לפרסום בספרו, הן על-ידי פרופ' מזר והן על-ידי התובע.

ב.         איור " כיפת הקרניים" בתקרת חדר-המבוא של "השער הכפול", (להלן: " איור כיפת הקרניים"), המופיע בעמוד 44 למדריך, ולפי טענת התובע הועתק על ידי הנתבעת מעמוד 139 לספר "ביצורי ירושלים" (נספח א2, ב2 לכתב התביעה).

(לאיורים בס"ק א-ב לעיל אתייחס כ" איורי הכיפות").

ג.          איור " שחזור מתחם הר-הבית בתקופת הורדוס" מבט מכיוון דרום-מערב (להלן: " השחזור המערבי"), המופיע בחלק העליון בעמוד 21 למדריך, שלפי טענת התובע הועתק על ידי הנתבעת מהשער הקדמי-פנימי של ספרו "אטלס כרטא ירושלים" או שהועתק מפוסטר של איור זה. כמו-כן, נטען, כי תקריב חלקי של שחזור זה פורסם בספרו "אדם ואבן בירושלים". (נספח א4, ב4 לכתב התביעה).

ד.         איור " שחזור מתחם הר-הבית בתקופת הורדוס" מבט מכיוון דרום-מזרח. (להלן: " השחזור המזרחי"), המופיע בחלק התחתון בעמוד 21 למדריך, ולפי הנטען, הועתק על-ידי הנתבעת מפוסטר שהודפס ונמכר מטעמו. לטענת התובע האיור מבוסס על גרסה קודמת שהוציא לפוסטר זה ושפורסם בעמוד 98-99 לספרו "חפירות הר הבית, בצל הכתלים ולאור התגליות". (נספח א5, ב5 לכתב התביעה).

(לאיורים בס"ק ג-ד לעיל אתייחס כ" איורי הר-הבית").

עובדות במישור הדיוני

2.         התובע עתר לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעת לפרסם את איורי הכיפות ואת איורי הר הבית, משום שהשעתוק והפרסום על ידה נעשו ללא קבלת הרשאה ממנו ומבלי לציין את שמו כמחבר שלהם. בתביעה העיקרית בקש התובע לקבל צו קבוע המורה לנתבעת לחדול מלהפיץ את המדריך וכן לאסוף את עותקיו שכבר הודפסו והופצו ולמסור אותם לידי התובע לצורך השמדתם.

3.         צו מניעה זמני ניתן ביום 2.8.00 לבקשת התובע (בבש"א 3438/00) ובקשה לביטולו הוגשה על ידי הנתבעת (בבש"א 3462/00). במסגרת הדיון שהתקיים ביום 8.8.00, בפני כב' השופטת י' צור, הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה צו המניעה הזמני יבוטל, ויתקיים דיון בתביעה העיקרית לקראתו יסיימו הצדדים את כל ההליכים המקדמיים ולכל צד תשמר הזכות להגיש בנפרד תביעה כספית.

4.         לכתחילה, בכתב התביעה ובבקשה הנ"ל, מנה התובע איור נוסף (חמשי) והוא איור " אחת הכיפות" שעיטרה את חדר המבוא של "השער המשולש". התובע טען כי איור זה, המופיע בעמוד 47 למדריך, הועתק על-ידי הנתבעת מעמוד 136 של ספרו "ביצורי ירושלים". (נספח א3, ב3 לכתב התביעה). אולם בתכוף לאחר מכן, ביום 10.8.00, שלח ב"כ התובע הודעה לבית המשפט, בה ביקש להסיר את תביעתו לגבי איור זה מהטעם ש" בדיעבד ולאחר בדיקה שניה, הגיע התובע למסקנה כי איור 'אחת הכיפות' בספרה של הנתבעת...אינו מועתק מהאיור המופיע בספר "ביצורי ירושלים" של התובע". (להלן - תיקון התביעה).

5.         מאחר שב"כ הנתבעת בקש בסיכומיו להסיק מתיקון התביעה מסקנות מרחיקות לכת בשאלת מהימנותו של התובע, אומר כבר עתה, כי לא מצאתי בהן ממש. תקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי תיקון שכזה יותר "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". בחקירתו בבית המשפט בהקשר זה נתן התובע הסבר מניח את הדעת בדבר סערת הרוח שהיה נתון בה עם גילוי המדריך ונזכר כי כבר בשנת 1972 פורסם האיור על ידיו ועל ידי פרופ' מזר (פרוטוקול עמ' 8). מכאן ועד לשלול את אמינות גרסתו או להסיק כי שיקר והעלים עובדות מבית המשפט, הדרך ארוכה וכלל אינה מתבקשת. מכל מקום, אינני רואה הצדקה לזקוף לחובתו של התובע את רצונו לצמצם את הפלוגתאות בתיקון התביעה.

6.         התיק הועבר לח"מ ב-27.11.00. ק"מ ראשון התקיים ביום 8.1.01 ובו התברר לי כי מדובר בסכסוך טעון וביריבות מתמשכת בין הצדדים, במידה שלא ניתנת לגישור, מצב שהכביד מאד על ניהול המשפט.

מועדים שנקבעו להוכחות נדחו פעם אחר פעם על ידי הצדדים עד שנקבעו חמשה מועדים בחודש אפריל 2002, במהלכם הסתיימה שמיעת הראיות שבה הרחיב כל צד את המחלוקת העובדתית והמשפטית מעבר לנדרש, כולל הסיכומים הנרחבים שהגישו הצדדים במהלך החודשים יולי אוגוסט 2002. דא עקא, שבינתיים נדרשתי לטפל בתיקים יותר דחופים בגינם חל עיכוב במתן פסק הדין ועל כך התנצלותי.

רקע עובדתי

7.         לאחר מלחמת ששת הימים ואיחודה של ירושלים, ביום 2.1.1968 הוענק, על-ידי משרד החינוך והתרבות - אגף העתיקות והמוזיאונים,ומטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים רשיון חפירה לאורך חומותיו החיצוניות של הר-הבית בירושלים, (להלן: " הרשיון"). הרשיון הוענק לפרופ' בנימין מזר ז"ל (להלן: פרופ' מזר), לשעבר רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל. פרופ' מזר חפר באתרים חשובים רבים בישראל ובהם בית-שערים, בית-ירח, תל קסילה, עין-גדי ועוד. הרישיון לחפור באזור הר-הבית שבירושלים, היווה את גולת הכותרת של מפעליו המדעיים.

8.         הרשיון - ניתן לתקופה של שנה, והוארך מספר פעמים באופן לא רציף עד ליום 31.12.1977, (במוצג נ/13 תאריכי הארכה: 8.7.69, 13.3.70, 31.7.70, 22.2.71, 1.3.72, 24.1.73, 1.1.74, 28.2.75, 2.7.76, 4.2.77, וכן בנספח ב' לתצהיר הנתבעת מיום 3.8.00). החל מיום 22.2.1971 (רשיון מספר 1/71), הורחב שטח החפירה המותר, בנוסף לשטח החיצוני של חומות הר-הבית, גם לאזורים שמדרום וממזרח לחומות "העיר התורכית", (להלן: " אתר החפירות"). לפיכך, חרף המחלוקת בין הצדדים על המועד המדויק בו הסתיימו החפירות באתר, ניתן לומר, כי חפירות המשלחת נמשכו באופן לא רציף על-פני תקופה של כעשור שנים והם כללו את אזור החומות החיצוניות של הר-הבית וכן אזורים שמדרום וממזרח לחומות אלו. בשום מקרה לא ניתן אישור חפירה לאזור שבתוך החומות, לא כל שכן לאזור שמתחת להר-הבית.

9.         עם קבלת הרשיון הרכיב פרופ' מזר משלחת חפירות שכללה ארכיאולוגים, אדריכלים, חוקרים, ציירים, פועלים ועוד. חלקם היו עובדים בשכר וחלקם מתנדבים, חלקם מילאו תפקידם לכל אורך תקופת החפירות וחלקם הצטרפו בזמנים שונים לפרקי זמן קצרים. התובע התבקש והוסמך על-ידי פרופ' מזר לשמש בתפקיד בכיר במשלחת. הצדדים חלוקים על הגדרת תפקידו של התובע במשלחת. יאמר כבר עתה כי אין חשיבות יתרה להגדרה המדויקת של תפקיד התובע במשלחת, מה גם שהגדרה זו משתנה ממסמך למסמך לעיתים על-ידי אותו צד לדיון. בין אם התובע הוגדר כ עוזר ראשי לפרופ' מזר, או כ סגן ראש המשלחת, או כ מנהל החפירות בשטח, או אחרת, לא יכולה להיות מחלוקת, כי הלכה למעשה שימש התובע בתפקיד בכיר ביותר במשלחת, כשמבחינת מעמדו ההיררכי, עדיין היה כפוף למרותו ופיקוחו של פרופ' מזר, שהסמיכו מלכתחילה לתפקיד. מכאן, ל"מאבקי היוקרה" בין הצדדים על המינוח המדויק של תפקיד התובע במשלחת אין נפקות משפטית אמיתית שיש בה להשפיע על התביעה נשוא תיק זה.

10.       שאר חברי המשלחת היו רבים ולכן אציין רק את שמם ותפקידם של האנשים הרלוונטיים לתביעה זו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ