אריק נ' בנק אוצר החייל בעמ

החלטה

זוהי בקשה נוספת לביטול עיכוב יציאה מן הארץ, לצורך יציאתו של החייב לטיפול רפואי, בלווית אשתו, החיבת הנוספת.

בפברואר דחה כב' ראש ההוצאה לפועל את הבקשה, והיתנה את ביטול עיכוב היציאה בתשלום של 4,500 ₪ ע"ח החוב, ובהמצאת 2 ערבים שיערבו לשובם של החייבים. חלפו חודשים, והחייבים אינם יכולים להמציא ערבים. מאידך, מוכנים הם להמציא פקדון של 80,000 ₪, אשר יופקד בבית המשפט וישמש בטוחה לשובם ארצה. לטענתם, התנאי של בן הדוד אשר מפקיד את הכספים עבורם, כי עם שובם, לאחר שיתיצבו בלשכת ההוצאה לפועל- יושב סכום זה למפקידו.

הבקשה הועברה לכב' הרשמת כ"ץ אשר דחתה אותה מן הטעם שהבקשה הדחופה זהה לסעד העיקרי שהתבקש בערעור.

משהועברה הבקשה אלי, במסגרת הבקשות הדחופות, כתבתי כי לא הוכח כי הטיפול דחוף במידה כזו, שלאחר המתנה של שבעה חודשים, לא ניתן להמתין שבוע נוסף, עד שתובא הבקשה לפני המותב המטפל בערעור.

עתה, מונחת בקשה חדשה, המפרטת את הצורך הרפואי הדחוף וחוזרת על העתירה.

חרף העובדה כי הדיון בבקשה מייתר את הדיון בערעור (אלא אם יסברו החייבים שיש לדון בו לצורך יציאות עתידיות מן הארץ), החלטתי להעתר לבקשה- מנימוקיה.

הסכום המופקד, עולה על גובה החוב, כפי שנטען, כך שאם לא יחזרו החיבים או מי מהם ארצה, ממילא יחולט הפקדון וישמש לכיסוי החוב. אם ישובו- יוחזר הפקדון, והזוכה יעמוד באותו מצב בו הוא נמצא היום, אלא שבינתיים יוכל החייב לממש את זכותו הבסיסית לקבלת שירות רפואי במוסד המטפל בו באופן קבוע.

משכך, הנני מורה כי בכפוף להפקדת 80,000 ש"ח בקופת בית המשפט, יבוטל צו העיכוב כנגד החייבים שבכותרת.- ללא צורך בערבים נוספים.

החלטה זו תעמוד בתוקף למשך 30 יום, שכן אורכו של הטיפול, לטענת החייב- כשבוע אחד בלבד.

היה ולא ישובו החייבים ארצה תוך 30 יום, יוכל הזוכה בתיק ההוצאה לפועל לממש את הפקדון, אולם במרוצת 30 ימים אלו, אין הוא רשאי להטיל עיקול על הכספים, השייכים, על פי המוצהר, לצד ג'.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ג, 22 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.