אריף נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

המערער, מר מוחמד אריף, הגיש ערעור זה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית) מיום 21.8.12, על פיה נקבעו למערער אחוזי נכות בגין פגימות שונות, ביניהן 10% בגין בקע מפשעתי מצד שמאל ו-20% בגין כריתת מעי הגס.

הוועדה הרפואית לעררים שדנה בעניינו של המערער רשמה חמשה מסמכים רפואיים שהיו לפניה. בין מסמכים אלה היה מעקב מרפאה כירורגית בבית חולים הדסה עין כרם מיום 26.2.12. מסמך מעקב מרפאה כירורגית מיום בהדסה מיום 25.9.11, לא נמנה עם המסמכים שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים.

קביעות הוועדה הרפואית לעררים בעניין הבקע המפשעתי ובעניין המעי הגס נעשו לאחר שהוועדה התייעצה עם כירורג (ד"ר ריבחי אבו-דאלו). בפני ד"ר אבו-דאלו עמד המסמך של מעקב מרפאה כירורגית מיום 26.2.12 בלבד.

בבדיקת המערער על ידי הכירורג התלונן המערער על בקע מפשעתי מצד שמאל. כמו כן טען שהוא סובל מכאבים לאחר ניתוח הכריתה של מעי הגס, כי הוא מתקשה לישון בלילה ומקיא מים.

ד"ר אבו-דאלו מצא בבדיקת המערער:

"מצב לאחר ניתוח כריתה של מעי הגס הימני ... אין עדות לחזרה של המחלה. בטן רכה לחלוטין וצלקות עדינות ......באיזור מפשעה משמאל נמוש בקר מפשעתי, ללא קליעה, לא נמושו בלוטות במפשעות.."

המערער טוען כי טעתה הוועדה הרפואית לעררים בכך שאימצה את חוות הדעת של ד"ר אבו-דאלו בעניין הבקע המפשעתי ובעניין המעי הגס.

בעניין הבקע המפשעתי, המערער טוען כי טעתה הוועדה הרפואית לעררים בקובעה כי למערער בקע מפשעתי בצד שמאל בלבד, ולא בקע דו-צדדי. המערער מפנה למסמך רפואי מיום 25.9.01, שהינו רישום מעקב מרפאה של המרפאה הכירורגית בבית חולים הדסה עין כרם, בו נרשם כי למערער בקע דו צדדי.

לעניין זה טוען המערער כי טעתה הוועדה הרפואית לעררים בהסתמכה על המלצת ד"ר אבו-דאלו, כאשר חוות דעתו נכתבה על סמך מסמך רפואי אחד מיום 26.2.12, מבלי שהתייחס למסמכים אחרים ובכללם למסמך מיום 25.9.01.

מקובלת עליי עמדת המשיב כי טענות המערער בעניין הבקע המפשעתי אינן מבססות טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, מאחר שהמסמך הרפואי מיום 25.9.01 לא נמנה עם רשימת המסמכים שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים.

על כך נוסיף כי החשש שמסקנת הוועדה הרפואית לעררים אינה תואמת את מצבו של המערער לאשורו - חשש שאין די בו כדי לבסס טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים - מוקהה במידה מסויימת מסיבות אלה: ראשית, המערער התלונן בפני ד"ר אבו-דאלי על בקע מפשעתי מצד שמאל בלבד. שנית, ד"ר אבו-דאלו בדק את שתי המפשעות של המערער וגילה שאין בהן בלוטות, ואין זה בלתי סביר להניח שיש לפרש את תוצאת בדיקתו של ד"ר אבו-דאלו כממצא שלילי לגבי קיומו של בקע מפשעתי מצד ימין.

אשר לטענת המערער כי מתוך רשימת המסמכים שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים, רק מסמך מיום 26.2.12 עמד בפני ד"ר אבו-דאלו, איננו רואים בכך טעם מספיק להשבת עניינו של המערער לוודעה הרפואית לעררים בעניין הבקע המפשעתי, משלא הצביע המערער על רישומים ספציפיים, במסמכים שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים ואשר לא היו בפני ד"ר אבו-דאלו, אשר רלוונטיים לעניין בקע מפשעתי אפשרי בצד ימין.

שונה מסקנתי באשר להערכת מצבו של המערער בעניין המצב לאחר כריתת המעי הגס. אף שהוועדה הרפואית לעררים התרשמה כי המערער "מרגיש מצויין" פרט לבעיית גסטריטיס ממנה סובל, המערער התלונן בפני ד"ר אבו-דאלו על כאבים, קושי לישון והקאות מים. בנסיבות אלה, אי הימצאותם של כלל המסמכים הרפואיים, שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים, בפני הכירורג המומחה עמה התייעצה, מהווה פגם בהחלטת הוועדה. לא מן הנמנע שיש באמור במסמכים אלה כדי להביא לשינוי בחוות דעתו של ד"ר אבו-דאלו.

לפיכך החלטתי להורות על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס לעניין מצב המערער לאחר כריתת המעי הגס, וזאת לאחר שתבקש התייעצות נוספת עם ד"ר אבו-דאלו אשר ייתן את חוות דעתו לאחר שכלל המסמכים שהיו בפני הוועדה הרפואית לעררים, כרשום בפרוטוקול הוועדה, יהיו בפניו.

הערעור מתקבל כאמור בסעיף 13.

משיוצג המערער באמצעות הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ג, (18 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.