אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אריאל נ' עירית רמת גן

אריאל נ' עירית רמת גן

תאריך פרסום : 02/12/2011 | גרסת הדפסה
בע"א
בית משפט לענינים מקומיים רמת גן
42681-09-11
28/11/2011
בפני השופט:
צחי עוזיאל

- נגד -
התובע:
משה אריאל
הנתבע:
עירית רמת גן

החלטה

בפניי בקשת המבקש להורות על ביטול דו"ח חניה 44518830 שניתן ביום 18.11.09 וכל הליכי הגבייה שננקטו בגינו.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש לביטול הקנס, בתגובת המשיבה ובתגובת המבקש לתגובה ובכל הנספחים שצורפו להן, ניתן לקבוע את העובדות הבאות:

ביום 18.11.09 נעברה לכאורה עבירת חנייה, בגינה ניתן דו"ח החנייה נשוא הבקשה. בחלוף המועד הקבוע בחוק, נשלחה הודעת קנס לבעלים הרשום של האופנוע, מר יוסף אילן.

בסמוך לאחר קבלת הודעת הקנס, פנה המבקש – שאינו הבעלים של האופנוע - למשיבה בבקשה להישפט (ראה בקשה להישפט מיום 25.8.10 שצרף המבקש לתגובה).

ביום 7.9.10 השיבה המשיבה למבקש בכתב כי: "בקשתך להישפט נתקבלה במשרדנו. נבקשך לשלוח תצהיר לגבי הימצאות הרכב בידך ביום העבירה, כדי שנוכל להמשיך ולטפל בבקשה". המשיבה שבה וחזרה על עמדתה זו גם במכתבה למבקש מיום 26.10.10 (ראה המכתבים שצורפו לתגובת המבקש).

בסמוך לפני יום 4.11.10, שיגר המבקש למשיבה, בהתאם לבקשתה כאמור לעיל, תצהיר כדין בו ציין בסעיף 4 כי: "לפיכך, אבקש להסב הדו"ח שניתן לאופנוע על שמי, ולדון בבקשתי לביטול הדו"ח בהתאם" (ראה תצהיר מיום 27.10.10).

ביום 23.11.10 קיבל המבקש לידיו את הודעת תשלום הקנס שהוסבה לבקשתו על שמו ולפיה היה עליו לשלם הקנס עד ליום 2.3.11.

משלא שולם הקנס במועד האמור, החלה המשיבה לנקוט בהליכים לגביית הקנס.

לטענת המבקש, הדו"ח אכן הוסב על שמו, אולם הוא לא קיבל לידיו הזמנה למשפט בהתאם לבקשתו להישפט. המשיבה טוענת, מנגד, כי התנהלות המבקש לא תואמת את הוראות החוק ויש לדחות הבקשה.

דיון והכרעה

טענת המשיבה בסעיף 9 לתגובה לפיה "המבקש לא שלח בקשה להישפט בגין הודעת תשלום הקנס נשוא הבקשה יחד עם הבקשה להסבת הדוח" תמוהה בעיניי לאור הראיות שצורפו על-ידי המבקש לתגובתו, ואשר הביאוני לקבוע הממצאים שפורטו לעיל. הראיות שצורפו מצביעות על כך שהמשיבה הודיעה למבקש, בשתי הזדמנויות שונות (בימים 7.9.10 ו- 26.10.10), כי תמשיך לטפל בבקשתו להישפט לאחר שישלח תצהיר הסבה. יתרה מכך, בתצהיר ההסבה ציין המבקש, מפורשות, כי הוא מבקש לדון בבקשתו לביטול הדו"ח. יוער כי היה מצופה מהמשיבה לצרף את הראיות שצרף המבקש לתגובה או למצער לא להכחיש זאת כפי שעשתה.

גם טענה המשיבה בסעיף 10 לתגובה, אשר לפיה היה על המבקש להגיש בקשה להישפט רק לאחר ששוגרה לו הודעת קנס ולאחר שהדו"ח הוסב על שמו איננה מקובלת עלי, וזאת משני טעמים:

אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן- חוק סדר הדין הפלילי) קובע כי יש לנקוט בפרוצדורה ארוכה ומיותרת שלפיה יש לעתור ראשית להסבת הדוח; לאחר מכן לקבל הודעת קנס על שם הנסב; ורק בסוף לפנות בבקשה להישפט. אין בהוראות סעיף 229 קביעה מפורשת שכזו וממילא פרשנות שכזו תחטיא, בעיניי, את תכלית חקיקת פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי הדן בסדרי דין מיוחדים בעבירות קנס ונועד לפשט ולקצר ההליכים בעבירות קלות. לטעמי, אין מניעה כי אדם המבקש להסב דו"ח על שמו יעשה כן באמצעות תצהיר ובמסגרתו יבקש גם להישפט. אז, הרשות תסב תחילה הדוח על שמו, ולאחר ההסבה תטפל בבקשה להישפט. דרך זו מתיישבת עם תכלית החקיקה ויש בה גם כדי להקל על כל הנוגעים בדבר.

גם אם הייתי מקבל את טענת המשיבה בהקשר זה (וכאמור לא כך הדבר), הרי שבהליך הנדון, המשיבה היא שהבטיחה למבקש כי תטפל בבקשתו להישפט לאחר שיצרף תצהיר הסבה. לפיכך, משצורף תצהיר ההסבה בהתאם לדרישתה, אין היא יכולה לטעון נגד הבטחתה זו.

לפני סיום אעיר כי בהחלטתי מיום 7.11.11, שניתנה לאחר קבלת תגובת המשיבה, ציינתי כי עולה לכאורה שקמה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי והוריתי למבקש להגיש תגובתו. לאחר עיון בתגובה שהוגשה ובמכלול הראיות שהונחו בפניי, אינני סבור כי התקנה האמורה רלבנטית לענייננו.

לאור המכלול האמור, אני מורה על ביטול הדו"ח.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות בסך 250 ₪ תוך 30 ימים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ