ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1661-07
03/06/2013
|
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי
|
- נגד - |
התובע:
ארט אופטיק בע"מ
|
הנתבע:
סמואל טומשובר
|
|
החלטה
עניינה של החלטה זו בבקשה למתן פסק דין בת.א. 1661/07, בה התבקש פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע (להלן: "התביעה ההצהרתית").
המבקשת הגישה בנוסף תביעה כספית בת.א. 2101/08 (להלן: "התביעה הכספית").
הדיון בשתי התביעות אוחד.
בתביעה הכספית ניתן פסק דין ביום 31.12.12 אשר בכותרתו מופיעים מספרי שתי התביעות, אך לטענת המבקשת, פסק הדין אינו מתייחס לסעד ההצהרתי ולצו המניעה הקבוע שהתבקשו על ידה ומבוקש עתה לתיתם.
בתגובה שהגישו המשיבים נטען, כי מדובר בבקשה לתיקון פסק דין, שהוגשה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין בתביעה הכספית. לדבריהם, חלפה שעתה של בקשה זו, מאחר שהוגשה לאחר המועד הנקוב לכך בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (21 יום ממועד מתן פסק הדין), מבלי שניתן טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה, ומבלי שצורף לה תצהיר כנדרש.
לחילופין טוענים המשיבים, כי אין מדובר בתיקון טעות סופר בפסק הדין, אלא בטעות מהותית הניתנת לתיקון רק במסגרת ערעור.
המבקשת הגישה תשובה מטעמה, בה ציינה, כי עתרה למתן פסק דין בתביעה ההצהרתית ולא לתיקון טעות סופר בתביעה הכספית. לדבריה, לאור העובדה שכל אחת מהתביעות הוגשה בנפרד, והתקיימו בהן הליכי ביניים נפרדים, עד אשר אוחדו בהחלטת כב' הרשם ברוך ז"ל, על בית המשפט היה ליתן פסק דין בכל אחת מהתביעות בנפרד.
עוד טוענת המבקשת, כי התביעות מבוססות על עילות שונות, הסעדים המבוקשים בכל אחת מהן שונים ובסיכומיה התייחסה בנפרד לסעדים המבוקשים בתביעה ההצהרתית (סעיפים 54-55 לסיכומים). אמנם מרבית הסיכומים הוקדשו לענין הפיצויים, אך מרגע שהוכחו מעשי הזיוף, הרי שמתן צו המניעה הקבוע ופסק הדין ההצהרתי הם בחזקת מובן מאליו, והמבקשת לא זנחה בקשתה לגביהם.
דיון והכרעה
צודקת המבקשת בטענתה, כי אין מדובר בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין שניתן בתביעה הכספית, אלא למתן פסק דין בתביעה הנוספת לצו מניעה קבוע ולפסק דין הצהרתי.
כפי שציינה המבקשת בתשובתה, מרבית סיכומיה הוקדשו לסעד הפיצויים שנדרש בתביעה הכספית, אך העתירה למתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע לא נזנחה, והיא נזכרת במפורש בסיכומיה.
העובדה שבפסק הדין שניתן בתביעה הכספית נזכר גם ת.א. 1661/07 מלמדת, כי מדובר בשתי תביעות נפרדות, שהדיון בהן אוחד מטעמי יעילות, אך אין חולק כי נדרשת הכרעה בכל אחת מהן.
בנסיבות אלה, הבקשה אינה לתיקון פסק דין שכבר ניתן, אלא למתן פסק דין שטרם ניתן בת.א. 1661/07 בו התבקש פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע.
המבקשת הוכיחה תביעתה כדבעי והיא זכאית לסעדים המבוקשים בת.א. 1661/07 (עובדה שאינה מוכחשת בתגובת המשיבים לבקשה).
לפיכך אני מקבלת את הבקשה.
המבקשת תגיש פסיקתא לחתימתי תוך 20 יום מהיום.
בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת