אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארז נ' עיריית חיפה

ארז נ' עיריית חיפה

תאריך פרסום : 27/07/2011 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
17710-07-11
27/07/2011
בפני השופט:
מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
אפרים ארז
הנתבע:
עיריית חיפה

החלטה

המבקש מבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופטת בדימוס רחל חוזה) מיום 22.6.11, שדחה את תביעת המבקש נגד המשיבה. המשיבה מתנגדת לבקשה. יצויין, כי פסק הדין ניתן לאחר הליך קודם, שבו בוטל פסק דין קודם, על מנת שינתן מחדש לאחר שבית המשפט יעיין בתגובת המבקש שהוגשה לבית המשפט לאחר קבלת סיכומי המשיבה. בית המשפט קמא מצא שאין בטענות הנוספות כדי לשנות את מסקנתו.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. זו הסיבה שאין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008).

הטענות המועלות על ידי המבקש בבקשתו, כנגד פסק הדין, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור על פסק הדין, מאחר שאינן מעלות טעות משפטית או עובדתית בולטת, או טעות נפוצה בבית המשפט לתביעות קטנות. אמנם, המבקש עשה מאמץ כדי לטעון שהטענות שהוא מעלה הן טענות בעלות משמעות ציבורית חשובה ונוגעות לבנינים משותפים רבים בחיפה, אבל טענה זו לא הוכחה, ואין לטענות משמעות ציבורית חשובה יותר מאשר החשיבות הציבורית הנודעת לתביעה פשוטה בשל מקרה אחד בין המבקש למשיבה. אף על פי כן, אתייחס לגופה של הבקשה.

הצדדים ובית המשפט הקדישו מאמץ רב לדיון בשאלה בשם מי הוגשה התביעה. אין ספק שהתביעה הוגשה בשם המבקש עצמו, המבקש לשלם לו עצמו את הסכומים שהוצאו לטענתו לשם בדיקת המונים הפרטיים, ושעות עבודה שהקדיש לשם כך. כאשר הועלתה הטענה שעל התביעה להיות מוגשת בשם ועד הבית או הדיירים, עשה המבקש מאמץ לקבל אישורם להגשת התביעה, ולהמציא מסמכים המראים שהוא דיווח לדיירים על מאמציו וקיבל אישורם להמשיך במאמציו. אין ראיה שהוא קיבל מהם הרשאה להגיש תביעה בשמם. הרשאה זו צריכה להיות מפורשת, לפי הוראות סעיף 5 (ב) לחוק השליחות התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק השליחות). אגב כך אציין, כי ספק רב אם יש לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לדון בתביעה של נציגות הבית המשותף, לאור העובדה שסעיף 60 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, קובע את סמכותו לדון רק בתביעות של "יחיד". מכל מקום, נראה שאסיפת הדיירים (הכוללת רק את הדיירים שהשתתפו באסיפה) התכוונה לתמוך בתביעתו של המבקש, ומאחר שכאמור בסעיף 6 לחוק השליחות, "אישור בדיעבד כהרשאה מלכתחילה", ניתן היה להסדיר את ההרשאה, והעובדה שהמבקש נעדר הרשאה לתבוע בשם הדיירים היתה ניתנת לתיקון. על כן, איני טעם רב לעסוק בשאלת הייצוג.

התביעה היתה מבוססת בעיקרה על הטענה שמשך זמן רב, מדי המים לא שיקפו את הצריכה הנכונה, שכן הצריכה המשותפת היתה גבוהה, מכיוון שחלק מהמדים הפרטיים לא היו תקינים ולא קראו את הצריכה הפרטית, כך שהיא הצטברה בצריכה המשותפת. לכן נתבעו ההוצאות והזמן שהוקדש כדי להגיע למסקנה זו. אין ספק, שהצריכה הכוללת היא צריכה אמיתית, ודיירי הבית אכן צרכו את המים, אלא שלפי הטענה, החלוקה שביניהם לא היתה נכונה.

אם אכן נכונה המסקנה של המבקש, שהמדים הפרטיים לא היו תקינים, גם אז, התוצאה אינה שעל המשיבה להשיב לדיירים את חיוב הצריכה, אלא שעל המשיבה לחלק אחרת את חיוב הצריכה, כך שלק מהדיירים ישלמו יותר ממה שחוייבו וחלק ישלמו פחות ממה שחוייבו, או שעל הדיירים לתבוע זה את זה. כדי לקבוע את המסקנה הזו, הציג המבקש חוות דעת, שלא נערכה לפי הכללים להצגת חוות דעת בבית המשפט, אבל ניתן היה לקבלה בבית משפט לתביעות קטנות. בית המשפט לא נענה לדרישת המשיבה לחקור את המומחה, ואיני רואה נימוק המצדיק זאת, אלא אם הגיע למסקנה שאין כלל צורך בחקירה משום שחוות הדעת פסולה על פניה. מכל מקום, לא נסתרו דברי נציג המשיבה, כי גם לאחר החלפת 9 מדי המים, ב- 5 מקרים אין שינוי בקריאה, ב- 2 מקרים רישום הצריכה פחות מהחיוב, וכנראה ב- 2 מקרים רישום הצריכה יותר מהחיוב. כלומר, ל- 7 דיירים אין כלל תביעה. ל- 2 דיירים, ובהם המבקש, יש עילת תביעה, אבל המבקש קיבל את צריכת היתר שבה חוייב, בסך 451 ₪, ונותר דייר אחד הזכאי להחזר חיוב יתר. לא ברור מיהו אותו דייר, אבל זו תביעה אישית של אותו דייר, שאותה יגיש, כאשר יעלה רצון מלפניו, בכפוף לכללי ההתיישנות.

עיקר התביעה היא כאמור בגין הוצאות הבדיקה. כעולה מהראיות שצורפו, הבדיקה בוצעה בצורה לא מקצועית. המבקש, שאינו מומחה לדבר, הוציא זמן רב לשם ביצוע הבדיקה, על ידי הזמנת עבודות משרברבים שונים לפי הוראותיו, אשר התקינו מדים אחרים לצורך הבדיקה, ולבסוף נעשה סיכום הנתונים כך שהמבקש, הבלתי מקצועי, מוסר את הנתונים למי שמתיימר להיות מומחה, העורך מכתב סיכום כאילו הוא חוות דעת מומחה. בהעדר חקירת המומחה, אני מקבל את טענת המשיבה, שהבדיקה בוצעה בניגוד לסעיף 2 לתקנות מדידת-מים (מדי מים) התשמ"ח 1988, הקובע: "לא יבדוק אדם מד מים ולא ימסור אדם מד מים לבדיקה, אלא במבדקה הפועלת על פי הוראות תקנות אלה וניתן עבורה רשיון מאת נציב המים", ובניגוד להוראות הדין הקובע שאסור למי שלא הוסמך לפרק מדים או להחליפם. כמו כן, אני מקבל את טענת המשיבה, שהיא פעלה לפי חוק העזר לחיפה (אספקת מים) תשכ"ט – 1969, הקובע 5 שנים הפרש בין החלפה של מדי מים. מדי המים הוחלפו ב- 2006, ושוב ב- 2008.

אין המבקש רשאי להוציא כספים, ולבדוק את מדי המים בצורה לא מקצועית, ולהגיש את החשבון למשיבה, גם אם הודיע למשיבה שכך הוא עומד לעשות. הודעתו של המבקש למשיבה שהוא עומד לפעול לפי רצונו אינה באה במקום חובתו לבדוק את מדי המים על פי הדין. הגשת חשבון על בדיקות חובבניות שעשה, אינה הדרך לכפות על המשיבה לבדוק את המדים הפרטיים, והצריכה הנרשמת בהם. תמוה במיוחד שלפי המסמכים שהגיש המבקש, הוא פעל בעזרת יעוץ משפטי, תמורת תשלום נכבד, כאשר לא בא זכרו של היעוץ המשפטי, הן בפעולות הבדיקה שעשה, והן בניהול התביעה.

לפיכך, בדין נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור ומחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד ותחזיר למבקש את היתרה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"א, 27 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ