ארזי נ' יוחאי

פסק דין

הדיון בתיק זה התקיים לראשונה ביום 4/5/2010 ובמועד זה, לאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון, ניתן פסק דין לחובת הנתבעת.

סמוך לאחר מכן, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק דין והבקשה הועברה לתגובת התובעת, אשר התנגדה לביטול פסק הדין.

הן הנתבעת והן התובעת נותנים את נימוקיהם לבקשה ובתגובה – הנתבעת מנמקת את הסיבה לביטול פסק הדין ואילו התובעת מנמקת את הסיבה לאי ביטול פסק הדין.

לאחר ששתי התגובות היו בפני בית המשפט, נקבעה הבקשה לביטול פסק דין להיום והחלטתי שאם יהיה צורך לכך, ישמעו הצדדים גם לגופו של ענין.

שמעתי את הצדדים, הן בענין הבקשה והן לגופו של ענין.

עלי לציין כי גם לישיבה הקודמת ביום 4/5/2010, היה מונח בפני בית המשפט כתב ההגנה, אשר מראה הגנה לכאורה ולכן בנסיבות אלה, ולאחר ששמעתי את הצדדים החלטתי שאכן יש מקום לבטל את פסק הדין, על מנת ליתן לנתבעת את יומה בבית המשפט וזאת גם לאור הטענות שהועלו על ידה בכתב ההגנה.

לאחר ביטול פסק הדין ולאחר ששקלתי את העובדות שהועלו על ידי הצדדים לגופו של ענין ולאור עדותה של התובעת, אשר הרגישה מכה אחת בלבד, בעת שעמדה במעבר חציה ואפשרה להולך רגל לחצות את הכביש ולאור העובדה, שהנתבעת אכן הוכיחה על ידי חוות דעת שמאי על בדיקת רכבה, סמוך לאחר קרות האירוע, והבדיקה התייחסה לאירוע מיום 2/10/2009 – אירוע נשוא תיק זה – הרי שאין לי ספק בכך שרכבה של הנתבעת, אכן נפגע בחלק האחורי (ראה חוות דעת שמאי בתמונת רכבה – נ/1 ו- נ/2) ומאחר והתובעת העידה כי שמעה רק מכה אחת, סביר מאוד להניח כי מכה זו שהרגישה התובעת, ארעה כתוצאה מהדיפת רכבה של הנתבעת אל עבר מכונית התובעת וכתוצאה מכך נפגע הן רכב הנתבעת והן רכב התובעת.

גם אם הנתבעת איננה אחראית לפגיעה ברכב התובעת, לאור העובדות הנ"ל, הרי שיש לייחס לנתבעת לפחות רשלנות תורמת לכך, כאשר לא שמרה מרחק מרכב התובעת – מרחק אשר היה מספיק שלא יגרם נזק לרכב התובעת, כתוצאה מהדיפת רכב הנתבעת.

לכן, לאור נסיבות המקרה, אני קובע כי אחריותה של הנתבעת במקרה זה, היא אחריות פחותה בהרבה מאחריותו של אותו נהג, אשר פגע בחלק האחורי של רכב וכאשר כתוצאה מכך נהדף רכב הנתבעת אל רכבה של התובעת בנדון דנן, בשיעור של 30 אחוז.

על כן, על הנתבעת לפצות את התובעת ב- 30% מעלות הנזק המוכח.

התובעת הוכיחה נזק בסך של 2,430 ₪ (הכולל בחובו השתתפות עצמית והשתתפות עצמית לירידת ערך) ולכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 729 ₪ (30% מהסכום הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה משום שהתובעת לא הוכיחה את הפסד הכינון בפועל וכן את יתרת סכום התביעה.

יחד עם זאת, היות וזו פעם שניה שהתובעת מתייצבת לדיון, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: ריקי גירוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: