ארונוב נ' נחמוביץ ישראל

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 15.4.13 בשעות הצהריים בכביש דרך המדע רחובות לכיוון צומת הרצל ויצמן (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 6280927 (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מס' רישוי 7973517 (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 5,222.96 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 702 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה מסמכים ותמונות.

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה כדלקמן:

"ביום 15.4.13 בשעות הצהריים נהגתי ברכב מס' רישוי 6280927. נהגתי ברכב בכביש דרך המדע בפארק המדע רחובות לכוון צומת הרצל-ויצמן. בכביש היו 4 נתיבים. הנתיב הימני ביותר היה מיועד לפנייה ימינה ו-3 הנתיבים הנוספים היו מיועדים לנסיעה ישר. אני נהגתי בנתיב האמצעי מבין שלושת הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר. לפניי היתה שיירה של כלי רכב, היה פקק תנועה והתנועה התנהלה באיטיות. רכב הנתבע שמספרו הרישוי 7973517 עמד בנתיב המיועד לנסיעה ישר, לימיני כלומר בנתיב הימיני ביותר מבין שלושת הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר. היה פקק תנועה והרכב שלי עמד כפי שציינתי בנתיב האמצעי מבין שלושת נתיבי הנסיעה המיועדים לנסיעה ישר ובנתיב הימני מבין שלושת הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר עמד רכב הנתבע. פקק התנועה השתחרר לאט לאט. בשלב מסוים רכב הנתבע עדיין היה במצב של עצירה ואני התקדמתי בנסיעה וראיתי שנוצר רווח בין מקום עצירת רכב הנתבע לבין הרכב שלפניו והמרווח היה גדול ולכן סטיתי ימינה כוון נסיעתי כדי להיכנס למרווח הזה שנוצר בין הרכב של הנתבע לבין הרכב שלפניו ואז שסטיתי ימינה כוון נסיעתי לעבר הנתיב הימני נעצרתי ואז כשנעצרתי באלכסון התחיל בנסיעה רכב הנתבע ופגע ברכב שלי והמשיך בנסיעה. אני עצרתי באלכסון תוך סטייה ימינה כוון נסיעתי שעה שרציתי להיכנס למרווח שנוצר בין רכב הנתבע לרכב שלפניו כי היה פקק ולא יכולתי להמשיך. אני פעלתי כך כי הנתיב הימני מבין שלושת נתיבי הנסיעה התנועה בו זרמה יותר מהר ורציתי להשתלב בתנועה בנתיב הימני הזה. היה מרווח ורכב הנתבע לא היה בנסיעה אלא בעצירה ופתאום החל לנסוע פגע ברכבי וגרם לי נזק. הנזק שנגרם ברכבי היה 5,222.96 ₪ על פי חוות דעת שמאי שצירפתי. כמו כן שכ"ט שמאי בסך 702 ₪. צירפתי מסמכים המעידים על כך. בקשתי להחליף פרטים אחרי התאונה עם הנתבע ולא היו לו מסמכים – רק רישיון נהיגה ואז הזמנתי משטרה ולקחתי מספר טלפון של הנתבע וסוכם שהוא יעביר לי את מספר הפוליסה, התברר שהטלפון לא נכון, בסופו של דבר איתרתי את השם והגשתי את התביעה".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומר לך שבהודעה על תאונת דרכים שצירפת יש שרטוט שאתה שרטטת שבו רואים שאני עומד בנתיב הימני ביותר שזה הנתיב המיועד לפנייה ימינה ואתה סוטה ימינה כוון נסיעתך".

השיב התובע "לא נכון. אתה עמדת בנתיב הימני ביותר מבין שלושת נתיבי הנסיעה המיועדים לנסיעה ישר".

הנתבע תאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 15.4.13 בשעות הצהריים נהגתי ברכב שמספרו 7973517 בכביש דרך המדע ברחובות לכוון צומת הרצל ויצמן. בכביש היו 4 נתיבים כשהנתיב הימני ביותר מיועד לפנייה ימינה לכוון נס ציונה ושלושת הנתיבים האחרים מיועדים לנסיעה ישר. התנועה התנהלה באיטיות. אני נסעתי בנתיב הימני ביותר מבין ארבעת הנתיבים, היינו באותו נתיב המיועד לפנייה ימינה לכוון נס ציונה כי שם אני גר. הרכב שלי הוא רכב שרתום לו נגרר וכך נהגתי בו ביום האירוע. נסעתי בנתיב הימני ביותר כפי שתיארתי והנסיעה היתה איטית בשל עומס תנועה. התובע נסע באיטיות בנתיב השמאלי לי כלומר בנתיב הימני ביותר מבין שלושת הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר. לפתע התובע סטה ימינה כוון נסיעתו לעבר הנתיב שבו אני נהגתי את רכבי ופגע בחלק השמאלי קדמי של הרכב שלי ולא בנגרר. אני לא יודע מדוע התובע החליט לסטות ימינה כוון נסיעתו מהנתיב בו הוא נהג לנתיב בו אני נהגתי. אחרי התאונה עצרנו את כלי הרכב ונכון שהיה לי רק רישיון נהיגה, מסרתי לו את פרטיי והגיע שוטר והוא אמר שמדובר בתאונת נזק בלבד ואין צורך במשטרה. אני מפנה גם לשרטוט שהתובע עצמו שירטט על המסמך "הודעה על תאונת דרכים" שמאמת את טענתי".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומר לך שאתה נסעת בנתיב הימני ביותר מבין שלושת הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר". השיב הנתבע "לא נכון. אני נסעתי בנתיב הימני ביותר מתוך כוונה לפנות ימינה כוון נסיעתי לכוון נס ציונה שם אני גר".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של הנתבע. עדותו הייתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו.

לא כך באשר לעדות התובע. עדותו הייתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי מנסה הוא להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה שנגרמו כתוצאה מנהיגתו חסרת הזהירות.

בקבלי גרסת הנתבע שהוכחה בפני קובעת אני כי ביום התאונה נהג הנתבע ברכב הנתבע בכביש דרך המדע ברחובות לכיוון צומת הרצל – ויצמן, כשבכביש זה בו נהג 4 נתיבים. הנתיב הימני ביותר מבין 4 הנתיבים מיועד לפניה ימינה לכיוון נס ציונה, ושלושת הנתיבים האחרים מיועדים לנסיעה ישר. הנתבע נהג ברכב הנתבע בנתיב הימני ביותר מבין 4 הנתיבים – אותו נתיב המיועד לפניה ימינה לכיוון נס ציונה שזה מקום מגוריו ולשם מיועדת הייתה נסיעתו. התובע, נהג ברכב התובע, כך אני קובעת, בנתיב הימני ביותר מבין 3 הנתיבים בכביש המיועדים לנסיעה ישר, דהיינו בנתיב הנמצא משמאל לנתיב נסיעת רכב הנתבע. התנועה בכביש על כל נתיביו התנהלה באיטיות בשל עומס כלי רכב שנסעו בכביש. בשלב מסויים, כשהבחין התובע במרווח שנוצר בין מקום המצאו של רכב הנתבע לבין הרכב שנסע לפני רכב הנתבע, החל התובע, שאצה לו הדרך, לסטות ימינה כיוון נסיעתו לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבע על מנת להיכנס לאותו מרווח שנוצר וזאת עשה תוך שמנסה הוא ליטול את זכות הדרך, כשאין הוא שם לב לתנועה המתנהלת בכביש ובנהיגתו זו חסרת הזהירות פגע רכב התובע בחלק הקדמי שמאלי של רכב הנתבע וגרם לנזק לרכבו הוא ולרכב הנתבע.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על התובע ואין לו אלא להלין על עצמו בלבד.

לסכום, תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבע – נדחית.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.