ארוך נ' זר-כבוד

פסק דין

1.התובע הוא בעלים של מוסך בבנימינה שמטפל באופנועים.

ביום 22/6/09, בזמן שהאופנוע של הנתבע שהה במוסך של התובע לצורך טיפול, הוא הופל על ידי עגלה שנרתמה לרכב בבעלותו של לקוח אחר – עופר פריזנט.

אותו עופר פריזנט הודה באחריותו לגרימת הנזקים ואף דיווח לחברת הביטוח שלו על התאונה.

2.לצורך הערכת הנזקים במהירות וביעילות, הזמין התובע את השמאי דוד מזרחי למוסך, וזאת עבור הנתבע.

השמאי ערך חוות דעת, והתובע שילם מכיסו את שכר טירחת השמאי בסך 1702 ₪.

לטענת התובע, הוא פנה לנתבע לצורך תשלום הסך הנ"ל, אך הנתבע סירב.

3.חברת הביטוח של הנתבע שילמה לו חלק מהנזק בלבד, בין השאר משום שייחסה לתובע עצמו – בעל המוסך אשם תורם של 15%, וגם מטעמים אחרים שאינם רלוונטיים לעניין שבפני.

4.בסופו של דבר הגיש הנתבע, בעל האופנוע, תביעה נגד אותו עופר פריזנט, התביעה התבררה בפני, והצדדים צירפו את כתב התביעה ואת פסק-הדין לכתבי הטענות שלהם בהליך הנוכחי, ואלמלא כן, לא הייתי מרשה לעצמי להתייחס להליך ההוא, שאך במקרה נדון בפני.

5.באותו הליך תבע התובע שם (הנתבע כאן) מעופר פריזנט שישלם לו את ההפרשים בין הסכום ששילם לבעל המוסך לבין הסכום שקיבל מחברת הביטוח של עופר פריזנט.

בנוסף לכך, הוא תבע גם את שכר טירחת השמאי.

בסופו של דבר, בית המשפט לא פסק לו את שכר טירחת השמאי, כי הוא לא הוכיח שהוא שילם או נדרש לשלם את שכר טירחת השמאי, שכאמור שולם על ידי התובע כאן.

6.אומנם נכון הוא שחברת הביטוח של עופר פריזנט התיימרה לשלם לתובע שם – הנתבע כאן את סכום שכר טירחת השמאי, אבל כפי שאמר הנתבע בהליך הנוכחי, החישוב של חברת הביטוח ההיא אינו מעניינו. הוא תבע מפריזנט את ההפרש בין הסכום ששילם למוסך לבין הסכום שקיבל מחברת הביטוח על בסיס הנזק שנגרם לו, ובנוסף תבע את שכר טירחת השמאי.

חברת הביטוח התיימרה לנכות אשם תורם של 15% של בעל המוסך, אשם שהוא טוען לו גם כעת.

7.התובע כאן, בעל המוסך, אכן הזמין את השמאי למען האינטרס של הלקוח, הנתבע כאן.

עם זאת, לא הוכח שהלקוח- הנתבע כאן ביקש זאת או התחייב לשאת בשכר טירחת השמאי.

8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי-הטענות, וכן בכתבי הטענות ובסיכומים של הצדדים בהליך הקודם, אין לי ספק שהתובע היה אחראי במידת מה לקרות התאונה, משום שהאופנוע לא נקשר באופן ראוי, ולכן הוא הופל על ידי העגלה שנרתמה לרכב של עופר פריזנט.

העלות שבה נשא התובע בשכר טירחת השמאי, מגלמת את האשם התורם שלו בתאונה, וגם אם לא זו היתה כוונתו המקורית של התובע, הרי אין זה ראוי בהתחשב באותו אשם תורם שכנראה עולה על עלות שכר טירחת השמאי לקבל את התביעה.

9.סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.