ארבל ואח' נ' שורשים גלריה לאמנות ובית מכירות פומביות

פסק דין

במרכזה של תביעה זו עומד שוויו של שטיח פרסי אשר נמסר לנתבעת לשם מכירתו על ידי התובעים.

העובדות:

1.התובעים מסרו לנתבעת , מתוך עזבון אמם מספר פריטים למכירה ובכללם שטיח פרסי מסוג קשאן .

2.לטענת התובעים לא הושב אליהם השטיח בחזרה ומשכך, הם תובעים את שוויו אשר מוערך על ידם בסך 5,000 $.

3.לטענת הנתבעת , נעשו שני ניסיונות למכירת השטיח ואולם, השטיח לא נמכר ומשכך, פנו אל התובעים וביקשו אותם לקבל אותו בחזרה.

4.במסגרת דיון אשר נערך בפני בית המשפט ביום 10/5/07 הסכימו הצדדים לעבור בדיקת פוליגרף מכריעה בשאלה האם אמנם התקשר מר לאומי , מטעם הנתבעת, אל התובעת 2 והודיע לה טלפונית כי ערכם של השטיחים או כל אחד מהם הינו כ – 200$ וכי בסכום זה הוא עומד להציעם למכירה.

5.תוצאות בדיקת הפוליגרף אליה הופנו הצדדים, כעולה מחוות דעת המומחה מיום 4/7/07, הינה כי התובעת 1 דיברה אמת ואילו נציג הנתבעת דיבר שקר בנוגע לשאלה דנן.

6. לאור ממצאי בדיקת הפוליגרף , ניתן ביום 1/9/07 פסק דין על ידי בית משפט זה , במסגרתו נקבע כי לאור תוצאות הפוליגרף , תחויב הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 12,000 ₪ המורכב מאומדן עלות השטיח בסך 10,000 ₪, עלות שכ"ט מומחה הפוליגרף בסך 1,200 ₪ והוצאות כלליות בסך 800 ₪.

7.על פסק דינו של בית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בברע" 2554/07 וביום 15/2/09 ניתן במסגרת הברע פסק דין המגלם את הסכמת הצדדים ובהתאם לה, פסק דינו של בית משפט זה מיום 1/9/07 יבוטל והתיק יושב לבית המשפט על מנת שזה יקבע , על בסיס חומר ראייתי, את שוויו של השטיח.

8.לאור קביעתו של בית המשפט המחוזי, הושב התיק לבית משפט זה לשם בחינת שוויו של השטיח.

הדיון:

9.במסגרת הדיון אשר התקיים בפני בית משפט זה , הוצגו לבית המשפט חוות דעת מטעם כל אחד מן הצדדים וכן, התייצבו המומחים לחקירתם בפני בית המשפט .

10.לאחר ששמעתי את המומחים בתיק ולאחר שעיינתי בעדויות אשר נשמעו בתיק , בכתבי הטענות ובראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל והכל בהתאם למפורט להלן.

11.כאמור, בפני בית המשפט העידו שני עדים מומחים - האחד מטעם התובעים אשר לטענתו שווי השטיח עמד על 5000$-7000$ והשני מטעם הנתבעת אשר לטענתו שווי השטיח עמד על 400$. שני העדים העידו כי בחנו את השטיח הספציפי ולאור בדיקתם זו , הוצג שווי השטיח על ידם בפני.

12. מבלי לגרוע בעצם יכולתו המקצועית של המומחה מטעם הנתבעת ,הנני קובעת כי טענתו ובהתאם לה בדק באופן אישי את השטיח המדובר – ספק באם היא נכונה.

בהקשר זה, הציג המומחה, במצורף לחוות דעתו, צילום של מספר פריטים אשר נבחנו על ידו במסגרת קטלוג המכירות הפומביות של הנתבעת וכן, את הערכת שווים של פריטים אלו, כפי שנקבעה על ידו במסגרת אותו קטלוג.

בחוות דעתו, מפנה המומחה לשטיח הממוספר -105 ואשר שוויו בהתאם לקטלוג עומד על 400$ כשטיח התובעים (התמונות וכן, הקטלוג הוגשו וסומנו כנ/2 ו – נ/3).

התובעת מצידה טענה כי השטיח המוצג אינו השטיח שלה וכך, אף טען המומחה מטעמה, אשר אציין כי בעת עדותה של התובעת בשאלה זו, לא נכח באולם בית המשפט.

בחינת הדברים , מעלה כי יש ממש בטענת התובעת – לענין זה, עיון בקטלוג מעלה כי תיאור השטיח אליו מפנה המומחה מטעם הנתבעת הינו: "שטיח קשאן פרסי.... בגודל 185X150 ס"מ". בה בשעה , שאין עוררין כי גודל השטיח של התובעים הינו : 3X2 מ' – לענין זה ראה עדותו של המומחה עצמו בעמ' 12 שורה 18 וכן, ראה אישור הנתבעת אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה ובו אישרה הנתבעת כי גודלו של השטיח הינו 3X2.