ארביב נ' תמר ת.א.מ.מ יזמות והשקעות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ מספר 01-22650-58-3, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 11.7.13, של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד אשר דחה בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, ולאחד אגב כך את תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגדו.

2.בהתאם להחלטתי מיום 9.9.13, הגיש ב"כ המשיבה תגובה בכתב ולפיה משאיר את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש, תוך שמציין ומדגיש מספר נקודות הראויות לציון לטעמו וכפי המפורט בתגובה.

3.כנגד המבקש מתנהלים כ- 50 תיקי הוצל"פ כאשר סך החוב הכולל בתיקים אלו עולה על מיליון ₪, ובמסגרת תיק האחוד מציע המבקש לשלם סך של 200 ₪ לחודש.

בהחלטתו קובע הרשם כי בקשתו של המבקש הינה בקשה שלישית לאחוד תיקים לאחר ששני תיקי אחוד קודמים פוזרו לאחר שהמבקש לא עמד בצו התשלומים.

בבקשה שבפניי טוען המבקש כי מדובר רק בתיק אחוד אחד שפוזר ולא בשני תיקים.

4.בין אם מדובר בתיק אחוד אחד שפוזר או בשני תיקים שפוזרו, תקנה 29 (ב) לתקנות ההוצל"פ קובעת כי חייב לא יגיש יותר מבקשת אחוד אחת, ואם נדחתה בקשתו לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת.

המבקש כלל לא טוען לשינוי נסיבות ואף בבקשה שבפניי אינו מראה מהו אותו שינוי יסודי אשר חל במצבו והמצדיק לחרוג מן הכלל ולאפשר לו אחוד תיקים פעם נוספת.

5.על פי דין אין לחייב זכות קנויה להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים והכרזת חייב מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ אשר בין יתר השיקולים ישקול מחד את אופן התנהלותו של החייב ומאידך את התועלת אשר תהיה לנושים וגם לחייב מניהול תיק אחוד.

מקובל עלי כי טרם מתן החלטה בבקשה להכרזת חייב מוגבל באמצעים וכאשר הסיבות מצדיקות זאת, יידע רשם ההוצל"פ את החייב בדבר האפשרות שיפנה להליכי פש"ר וישקול את עמדתו של החייב בעניין זה ואת נימוקי סירובו לפנות להליך פש"ר.

ככל שאין לחייב נימוקים של ממש יש להביא עובדה זו במסגרת השיקולים ולראות בהתנהגותו של החייב כחוסר תום לב.

6.בהחלטה מיום 14.6.13, נתבקש המבקש על ידי רשם ההוצל"פ להבהיר מדוע אינו פונה להליכי פש"ר, ובתצהיר תשובה מיום 19.6.13, הבהיר כי הליך פש"ר אינו מתאים לו שכן מדובר בהליך מורכב המצריך מעקב תמידי, תשלום אגרה בסכום גבוה והגשת דו"חות.

עוד טען המבקש כי ההליך הוא לא נוח ולא נעים ומלווה בחקירות אינסופיות ובסנקציות חריפות יותר מאלו המוטלות במסגרת ההוצאה לפועל.

הרשם הנכבד קבע בהחלטתו כי הסבריו של המבקש אינם מקובלים עליו ובין היתר משום שבשאלון שהגיש הצהיר על תשלום בסך 3,000 ₪ החזר הלוואות מחוץ לתיקי ההוצל"פ ובאופן המהווה העדפת נושים.

עוד ציין הרשם בהחלטתו כי המבקש יכול לנסות ולהיעזר הן בייעוץ משפטי והן בעזרה כספית על ידי פנייה ללשכת הסיוע המשפטי, או עמותות שונות המסיעות בנדון ואף לבקש פטור מאגרה.

7.החלטתו של הרשם הנכבד נכונה וראויה ולא מצאתי שיש מקום להתערב בה.

אף אני סבור כי המבקש לא נתן נימוקים של ממש מדוע לא יפנה להליכי פש"ר שכן המשך ההליכים במסגרת תיק אחוד בהוצל"פ אין בו משום תועלת, וכל זאת בנוסף לנימוק המרכזי ולפיו מי שמבקש אחוד תיקים בסיבוב שני צריך להראות שינוי יסודי המצדיק זאת, מה שלא מצאתי כאן.

ראוי למבקש כי ישקול לפנות להליכי פש"ר וככל שיצהיר שבכוונתו לעשות זאת יוכל לפנות לרשם ההוצל"פ ולבקש אחוד תיקים זמני עד להגשת בקשה לפשיטת רגל ודיון והחלטה בבקשה.

8.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.