ארביב נ' תחנת מעבר השרון בע"מ ואח'

פסק דין

רקע

1.לפניי תביעה כספית, במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעים בסכום של 588,638 ₪.

2.התובע הינו איש עסקים. הנתבעות 1 ו-2 הינן חברות העוסקות, בין היתר, בפינוי, בקליטה, בעיבוד ובשינוע של אשפה עירונית. הנתבעים 3 ו-4 החזיקו במניות הנתבעות 1 ו-2 במועדים הרלוונטיים לתביעה זו.

3.בשנת 1999 פרסמה עיריית נתניה (להלן: "העירייה") מכרז לביצוע עבודות איסוף ופינוי אשפה וגזם. מספר חברות השתתפו במכרז זה וביניהן גם הנתבעת 1. סופו של דבר בוטל המכרז ולאחר מכן פנתה העירייה למספר חברות, ביניהן לנתבעת 1, על מנת לבחון התקשרות עימן בנושא.

4.בשלב זה פנו הנתבעים 3 ו- 4 אל התובע, על מנת שיסייע להם במהלכי המשא ומתן אל מול העירייה. תמורת סיועו המתבקש של התובע, הובטח לו סכום של 5 ₪ בעבור פינוי כל טון אשפה.

5.ביום 17.10.99 התקשרה העירייה בהסכם עם חברה בשם "ולנסי תעשיות מיון ושינוע פסולת מציקה בע"מ" שבשליטת הנתבעים, לפיו, בין היתר, נקבעה תמורה בסכום של 83.5 ₪ בעבור פינוי של כל טון אשפה (להלן – "ההסכם עם העירייה" - נספח א' לתצהיר הנתבעים).

לאחר חתימת ההסכם עם העירייה, נכרת הסכם בין התובע לבין הנתבעת 1, במסגרתו הופחת הסכום של 5 ₪ עליו נדברו הצדדים לכדי סכום של 2.5 ₪ אותו יקבל התובע בעבור פינוי כל טון אשפה כפי ההסכם עם העירייה (להלן: "ההסכם").

6. התמורה נשוא ההסכם שולמה לתובע בעבור השנה הראשונה בה בוצעו עבודות פינוי האשפה

מכח ההסכם עם העירייה.

7.בהמשך ומשחדלו הנתבעים להוסיף ולשלם לתובע את התמורה המגיעה לו מכח ההסכם, הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים במסגרת ת.א (נת') 2606/02. התובע עתר לחייב את הנתבעים בתשלום החל מיום 1.12.00 ועד למועד הגשת התביעה - חודש מרץ 2002 (להלן: "התביעה הקודמת").

8.בית המשפט שדן בתביעה הקודמת קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה לעניין התחייבות הנתבעים כהוראות ההסכם ופסק כי עליהם לשלם לתובע שכר ראוי בסכום של 20,000 ₪.

9.על פסק הדין בתביעה הקודמת הוגשו שני ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"א 2917/04 ו- 3098/04). בפסק הדין שניתן על ידי ערכאת הערעור, התקבלה תביעתו של התובע והנתבעים חוייבו לשלם לו את התמורה כפי הוראות ההסכם, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה כדין, בעבור התקופה שמיום 1.12.00 ועד ליום 18.3.02 (להלן – "פסק הדין בערעור").

10.לאחר שניתן פסק הדין בערעור, הגיש התובע את תביעתו דנן ובה עתר לחיוב הנתבעים כפי הוראות ההסכם בגין האשפה שפונתה מיום 20.3.02 ועד לחודש אוגוסט 2006.

11.ביום 4.3.07, במסגרת בש"א 4181/06, הורה בית המשפט על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה בגין השתק פלוגתא, במסגרתם העלו הנתבעים טענות בדבר בטלות ההסכם מחמת היותו בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור ובדבר קיום תנאי מתלה להתקשרות בין הצדדים.

בקשת התובע למחיקת טענות הגנה נוספות מטעם הנתבעים 3 ו-4 לעניין העדר יריבות אישית למולם נדחתה, מאחר שלא הועלו בהליכים בתביעה הקודמת.

12.ביום 21.2.08, במסגרת ע"א 36/07, הורה בית המשפט על ביטול ההחלטה באשר למחיקת סעיפים מכתב ההגנה.

לפיכך, נותרה חזית מריבה בין הצדדים הכוללת את זכאות הנתבעים להישמע בכל הטענות שהעלו בכתב הגנתם.

טענות הצדדים

13.התובע טוען כי תביעתו דנן נשענת על כל אותן טענות עובדתיות שנטענו והוכרעו בתביעה הקודמת באשר למהות ההתקשרות שבין הצדדים נשוא ההסכם. השוני היחיד שתביעתו זו מעלה, הינו בהקשר לתקופה בה נתבע התשלום מן הנתבעים, לאחר שהמשיכו לפנות אשפה בחסות ההסכם עם העירייה.