אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארביב ואח' נ' אטיאס ואח'

ארביב ואח' נ' אטיאס ואח'

תאריך פרסום : 10/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
60467-05-12
03/03/2013
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
1. יוסף ארביב
2. מירב ארביב

הנתבע:
1. מיכאל אטיאס
2. ברגל נגרות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

תמצית העובדות

1.התובעים רכשו ארון מטבח. את ההזמנה ביצעו מול הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ולו העבירו את התשלום שנתבקש.

2.לטענת התובעים, לאחר רכישת הארון החלו לסבול מבעיות של ריחות חריפים ובקרבת הארון חשו בצריבה בפנים, בעיניים ובדרכי הנשימה בנוסף לתופעות אחרות, ולמרות שהשאירו את דלתות הארון פתוחים זמן ממושך בהתאם להנחיות הנתבע, לא חלפו התופעות.

התובעים פנו למומחה ומבדיקתו עולה כי לא ניתן לעשות שימוש בארון בשל חומר בשם פורמאלדהיד (להלן: "החומר"), שהינו חומר מסרטן, הקיים בארון זה בריכוז גבוה העולה במידה ניכרת על רמת החשיפה המרבית המותרת בהתאם לדין. לנוכח ממצאי בדיקת המומחה, נקבע בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה כי "ארון המטבח אינו מתאים לשימושו המיועד".

התובעים הגישו את תביעתם בשל "מוצרים פגומים ומסוכנים לאדם" ודרשו פיצוי בסך 32,700 ₪, בשל עלות ארון המטבח בשערוך להיום, עלות השיש שהורכב על גבי הארון, הוצאות בדיקת המומחה, עלות רכישת ארון חלופי לאחסנה, עוגמת נפש ובזבוז זמן וימי עבודה.

3.לטענת הנתבע, הוא לא ייצר את הארון ורק תיווך בעסקה זו בין היצרן (הנתבע 2 – להלן: "ברגל") לבין התובעים, וביצע את התקנת הארון, כאשר אין כל טענה הנוגעת לעבודת ההתקנה. לפיכך סבור הנתבע כי אינו אחראי על חומר כלשהו הנפלט מהארון, ואין לחייבו בפיצוי כלשהו לתובעים.

4.בדיון הראשון שהתקיים בתיק זה אישר הנתבע כי התובעים מסרו לו את התמורה בסך 7,500 ₪ עבור הארון, אלא שלדבריו העביר סכום זה לברגל, וחשבונית נשלחה לתובעים. בנסיבות אלה, ובהמלצתי, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן ובו ברגל היתה נתבעת נוספת.

5.ברגל לא הגישה כתב הגנה, ולדיון הנוסף שנקבע, התייצבו הצדדים האחרים. הנתבע חזר על טענתו כי לא מכר את הארון ולא ייצר אותו ולכן אינו אחראי בנסיבות העניין כלפי התובעים. התובעים טענו כי לא ידעו על קיומה של ברגל אלא בדיון הראשון, כי לא היה להם כל קשר עם חברה זו וכי הם התקשרו עם הנתבע בלבד, אשר הציג בפניהם מצג לפיו הוא מייצר את הארונות.

דיון והכרעה

6.מאחר והנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה. בנסיבות אלה, על בסיס כתב התביעה וטענות הצדדים, ומכח הסמכות הנתונה לי על פי תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 הנני מחייבת את הנתבעת 2 בפיצוי התובעים בתיק זה, כפי שמפורט בסעיפים 12-13 להלן.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, מצאתי כי יש לקבל את התביעה גם כנגד הנתבע 1, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

8.חוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע בסעיף 2 שכותרתו "הספקת נכס" כי:

"חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, רואים אותו כחוזה-מכר, זולת אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים להפקת הנכס או לייצורו."

הצדדים הגיעו להסכמה, לפיו הזמינו התובעים מהנתבע ארון מטבח, שהיה צורך לייצרו. הסכמה זו מהווה חוזה מכר. באופן פשוט ביותר, מאחר והנתבע הוא מי שהזמינו ממנו את המטבח, והוא צד לחוזה מכר ואינו הקונה, אין מנוס מהמסקנה כי הוא נחשב כמוכר בעסקה זו. קביעתי זו נותרת בעינה גם אם נכונה טענת הנתבע כי מסר את עבודת ייצור המטבח לברגל. למען הסר ספק מובהר, כי אני מקבלת טענה זו של הנתבע כי יצור הארון נעשה על ידי ברגל, שכן טענה זו סבירה בעיניי, והיא לא נסתרה בכל טענה או ראיה אחרת.

מסקנה זו אינה סותרת כל פרשנות אפשרית אחרת. בחוק המכר אין הגדרה למונח "מוכר", ולפיכך, יש לפרש את המונח על פי השכל הישר. בדיקה במילון מעלה כי "מוכר" הוא מי שנותן סחורה תמורת תשלום. במקרה דנן אין חולק כי הנתבע קיבל תשלום מהתובעים, קיבל את ההזמנה לארון, היה מעורב מתחילת העסקה ועד סיומה, היה איש הקשר היחיד עמו שוחחו התובעים בעניין הזמנת הארון, נפגש עם התובעים ותכנן עימם את המטבח והוא זה שבחר את ייצרן המטבח בלא כל מעורבות או שליטה של התובעים. בנסיבות אלה אני סבורה שיש לראות בנתבע מוכר על פי חוק המכר.

לעניין זה אני מפנה לפסה"ד בתיק ת.א. (שלום ראשל"צ) 3884/06, ביזאוי נ. א.ב. הבית הישיר הראשון בע"מ [10.11.2011], שם נקבע בנוגע למכר דירה כי:

"אני סבורה כי הנתבעת 1 עונה, בנסיבות העניין, להגדרת מוכר לפי חוק המכר (דירות), ואיננה יכולה להתנער מאחריותה לליקויים ולאי-התאמות ולאיחורים במסירה של הדירות. מכלול הנסיבות מלמד כי הנתבעת 1 מכרה דירות ולא קרקע בלבד. הסכם המכר בין התובעים לבין הנתבעת 1 קובע כי התובעים רוכשים את הזכויות במקרקעין "לצורך בניית יחידת דיור מס' 4 כמפורט בתוכנית הרצ"ב כנספח א' להסכם זה". למעשה, כך עולה אפילו מסיכומי הנתבעים: "הנתבעת בחרה לשווק את הדירות תוך שהיא מפנה את רוכשי המגרשים לנותני השירותים (קבלן, אדריכל וכו')" (ס' 4 לסיכומים הנ"ל. ראו גם עדותו של עו"ד בן יהודה בעמ' 26 ש' 4-5).

79.         קשת הסמכויות הרחבה של הנתבעת 1 ומידת המעורבות שלה, מלמדות אף הן על המטרה למכור לרוכשים, בסופו של דבר, דירה:

כאמור, הנתבעת 1 זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לשיווק הקרקע, גיבשה את הקבוצה, התקשרה עם כל אחד מחברי הקבוצה בהסכם מכר מקרקעין ובהסכם הצטרפות לקבוצת הרכישה;  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ