אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' מסאלחה

אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' מסאלחה

תאריך פרסום : 31/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
11082-03-12
23/10/2013
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
אקרשטיין תעשיות בע"מ
הנתבע:
פיסל מסאלחה
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לביצוע שטר חוב בסך 43,542 ₪ ואשר התבררה בסדר דין מהיר.

ברקע ההתנגדות טענה שלפיה נועד שטר החוב להוות בטוחה לביצוע פרויקט ספציפי שבצע החייב העיקרי בתיק ההוצל"פ, אחמד קנואתי, ואשר הסתיים בלא שנותר כל חוב לתובעת.

התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בייצור ושיווק חומרי בניה. הנתבע הינו רואה חשבון ואף בעל השכלה משפטית.

התובעת אוחזת בשטר חוב בסך של 43,542 ₪ אשר משוך ליום 24.01.12 (להלן: "שטר החוב"). שטר החוב משוך לפקודת התובעת, חתום ע"י "אחים קנואת גגות רעפים", שזה ככל הנראה שמו המסחרי של מר אחמד קנואתי (להלן: "אחמד"). שטר החוב אף נושא ערבות אישית הן של אחמד והן של הנתבע, כאשר לפי הרישום בשטר החוב נחתם שטר ביום 23.03.10. שטר החוב המקורי מתפרס על פני שני עמודים כאשר בעמוד הראשון חתימות עושי השטר והערבים ואילו בעמוד השני רשימת תנאים אשר לפי כותרתם מהווים חלק בלתי נפרד משטר החוב ואף לצדם חתימה של עושה השטר, אחמד.

לטענת התובעת, נמסר לה שטר החוב כבטוחה להתחייבות אחמד לשלם עבור מוצרים שונים אשר הזמין ממנה וכך גם הנתבע התחייב בשטר החוב להיות ערב להתחייבויות לפי שטר החוב. על בסיס שטר החוב סופקו לאחמד חומרים, החוב המלא בגין חומרים אלו לא שולם לתובעת, ונוכח חוב זה הושלם הסכום על גבי שטר החוב והשטר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. שטר החוב הוגש לביצוע הן כנגד אחמד והן כנגד הנתבע. אחמד לא הגיש כלל התנגדות לביצוע השטר.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר חוב. לטענת הנתבע, הוא אכן חתם כערב על שטר החוב ואכן שטר החוב נמסר לתובעת כבטוחה להתחייבויות אחמד, ברם בטוחה זו ניתנה אך ורק בהתייחס לחומרים שנרכשו עבור פרויקט שבוצע בישוב צור יצחק (להלן: "פרויקט צור יצחק").

לפי גרסת הנתבע, בהיותו רואה החשבון של אחמד סוכם בינו לבין אחמד כי הנתבע יסייע לאחמד בהעמדת בטוחות לצורך ביצוע פרויקט צור יצחק ושניהם יחלקו את הרווחים בגין אותו פרויקט. על יסוד הסכמה זו, טוען הנתבע, התקיימה פגישה במשרדו בנוכחות אחמד וכן גם בנוכחות נציגי התובעת, במהלך אותה פגישה נחתם ונמסר שטר החוב וסוכם במפורש בין הצדדים כי כאשר יושלם פרויקט צור יצחק ויפרעו כל חובות אחמד בגין אותו פרויקט – יפקע שטר החוב.

טוען לפיכך הנתבע כי פרויקט צור יצחק הושלם, כי כל החובות בגינו שולמו לתובעת ולפיכך שטר החוב פקע. חובות שיש לאחמד כלפי התובעת, טוען הנתבע, נובעים מעסקים אחרים שנעשו ביניהם ולכן לא ניתן להציג את שטר החוב כדי להיפרע.

על יסוד טענה זו של הנתבע, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בהחלטה מיום 21.05.12 ונקבע שהתביעה תתברר בסדר דין מהיר. התובעת תמכה את גרסתה בתצהירו של מר יריב אזולאי, נציג מכירות של התובעת. הנתבע הודיע כי הוא מסתפק בתצהיר אשר תמך בהתנגדותו. למרות הודעה זו, ביום שנקבע לשמיעת הראיות, ביום 22.10.13, התייצב הנתבע לדיון כאשר אחמד מגיע עמו וביקש שתישמע עדותו. למרות שבקשה זו עמדה בניגוד לסדרי הדין שנקבעו כאמור, נעתר בית המשפט לבקשה זו ועדותו של אחמד נשמעה בחקירה ראשית ובחקירה נגדית. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

כמי שאוחזת בשטר החוב נהנית התובעת מכל החזקות הקבועות בדין ביחס לאוחז שטר חוב. כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי שטר החוב ניתן להבטחת התחייבויות אחמד כלפי התובעת וכאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע חתום כערב על שטר החוב, הנטל על הנתבע להוכיח כי התנאי שבגינו נמסר שטר החוב לא התקיים.

לטענת הנתבע מראש סוכם כי האפשרות לעשות שימוש בשטר החוב תוגבל לפרויקט צור יצחק ותו לא. מעיון בשטר החוב מסתבר שאין בשטר החוב לא סימן ולא זכר להגבלה מסוג זה. למעלה מכך, בגבו של שטר החוב, התנאים אשר מהווים חלק בלתי נפרד ממנו, נקבע במפורש כי הערבות על פי שטר החוב תתייחס לכל חוב חדש או עתידי וללא הגבלת מועד. ועוד נקבע בגב שטר החוב כי הוא יפקע רק עם הוצאת הודעה בכתב מטעם התובעת על פקיעתו והשבתו (סעיף 1 ברשימת התנאים בגב שטר החוב). טענתו של הנתבע עומדת בסתירה ברורה להסכמות הכתובות על גבי שטר החוב.

זאת ועוד, אם טוען הנתבע כי שטר החוב הוגבל לפרויקט צור יצחק בלבד, כלל לא ברור מדוע תסכים התובעת לספק סחורות לאחמד בלא כל בטוחה. הרי טוען הנתבע בעצמו ששטר החוב נחתם על רקע קשיים אליהם נקלע אחמד עוד במועד בו נעשה שטר החוב, עוד בחודש מרץ 2010. הדעת נותנת שלו אכן הוגבלה התובעת בשימוש בשטר החוב לא הייתה מסכימה כלל להוסיף ולספק לאחמד מוצרים בלא בטוחה. הנתבע מפנה להסכם הזמנה שנחתם בין אחמד לתובעת באותו מעמד, ביום 23.3.10 (נספח להתנגדות) ובו מצוין פרויקט צור יצחק, אך הנתבע מתעלם מכך שבאותו מעמד ממש נחתם הסכם הזמנה נוסף שלפיו יסופקו לאחמד מוצרי התובעת "לפי דרישה" (מוצג ת/1). ושוב, לא ברור נוכח טענת הנתבע מה היו הבטוחות שהיו לתובעת לתשלומי אחמד נשוא ההסכם הנוסף הזה.

לא זו אף זו, שכאשר טוען הנתבע כי שטר החוב נועד להבטיח פרויקט אחד ויחיד, פרויקט צור יצחק, וכאשר טוען הנתבע כי בגין פרויקט זה כלל לא נותר חוב לתובעת, צריך היה הנתבע להציג את ההתחשבנות המדויקת ביחס לאותו פרויקט. קל וחומר שצריך היה הנתבע לעשות כן כאשר הוא עצמו היה זה שטיפל בהנהלת החשבונות של אחמד והוא זה שברשותו כל הפרטים הדרושים לבדיקת ההתחשבנות. התובעת טענה, ואף צרפה כרטסת לביסוס טענה זו, שממילא עיקר יתרת החוב נשוא התביעה נובעת ממוצרים שסופקו לאחמד בגין פרויקט צור יצחק. הנתבע לא עשה כל ניסיון להתמודד עם טענה זו ולהציג כרטסת שתתמוך בגרסתו. ועוד יש להדגיש בהקשר זה, שאם אכן מראש היה מסוכם כפי שטוען הנתבע, ניתן היה לצפות שתוכן מערכת כפולה של התחשבנות, כרטסת נפרדת לפרויקט צור יצחק וכרטסת נפרדת לעסקים אחרים של התובעת עם אחמד. וניתן היה לצפות מהנתבע, רואה חשבון כאמור, שיעמוד על כך מלכתחילה. הנתבע לא עשה כן, וברישומי התובעת אין כלל כרטסת נפרדת.

אחמד עצמו העיד לבקשת הנתבע ובעדותו טען שאכן נמסרה לתובעת הודעה לפיה הנתבע איננו עוד ערב להתחייבויותיו ובכל זאת המשיכה התובעת לספק לו סחורה וזאת בקבלת תשלום במישרין מהקבלן הראשי בפרויקט. עדותו של אחמד לא נתמכת בכל ראיה אובייקטיבית, היא עומדת בסתירה לרישום בשטר החוב עליו הודה אחמד שחתם בשני צדיו, ומעדותו הסתבר שיש לאחמד אינטרס ברור לסייע לנתבע אשר עזר לו עת נקלע לקשיים. לא מצאתי לפיכך כל סיבה לקבל את גרסתו של אחמד.

יוצא מכל האמור לעיל, כי טענות הנתבע כלל לא הוכחו. אף אם סבר הנתבע בליבו פנימה כי ערבותו מוגבלת בצורה זו או אחרת, הרי שלסברה פנימית זו לא ניתן כל ביטוי חיצוני. ונהפוך הוא, כל הסממנים האובייקטיבים מלמדים כי מראש לא הוגבל השימוש בשטר החוב.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.

אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות וכפועל יוצא מכך רשאית התובעת להמשיך בהליכי הוצאה לפועל בתיק מס' 01-10855-12-1.

הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ