אקסלרוד יאיר חומרי בנין בע"מ נ' מחגנה

פסק דין

1. התובעת, חב' אקסלרוד יאיר בע"מ, בפירוק, תבעה מהנתבע פירעונן של שלוש חשבוניות בגין סחורה אשר לטענתה סיפקה לו בחודשים ספטמבר, נובמבר ודצמבר 2005, ואשר לא נפרעו.

הנתבע טוען כי הסחורה על פי אותן חשבוניות לא הוזמנה על ידו ולא סופקה לו, וממילא - אינו חייב בפירעונן.

2.הנתבע הוא קבלן בניין אשר בחודשים האמורים בנה בית מגורים ביישוב אבן יהודה, ולשם סופקה לו סחורה שרכש אצל התובעת. מוסכם כי בתקופה שבה מדובר (ספטמבר - דצמבר 2005) סיפקה התובעת לנתבע סחורה רק לאתר ביישוב אבן יהודה (הודעת ב"כ הצדדים,

בעמ' 8 לפר').

הנתבע טוען כי מידי חודש הוא פרע את החשבונית החודשית של התובעת ולא פיגר בתשלומיו. כאמור, טענתו היא כי הסחורה מושא התביעה לא הוזמנה על ידו ולא סופקה לו.

3.אין מחלוקת כי הנתבע רכש סחורה מהתובעת גם בשנת 2002, עת בנה בית בכפר ויתקין. עוד אין מחלוקת כי הנתבע פרע את כל החשבוניות בגין סחורה זו, וכן - כי פרע אף את מרבית החשבוניות עבור הסחורה שסופקה לו בשנת 2005, עת חזר לרכוש סחורה אצל התובעת עבור הבנייה שביצע באבן יהודה.

המחלוקת נסבה רק על שלוש החשבוניות כאמור בסעיף 1 לעיל, אשר לגביהן טוען הנתבע כי אין מדובר בסחורה שהוזמנה על ידו.

4.התובעת צירפה לתביעה את שלוש החשבוניות האמורות וכן חלק מתעודות המשלוח, שבגינן הוצאו החשבוניות הללו. החשבוניות נסמכות על ארבע עשרה תעודות משלוח, אך רק שבע מתוכן צורפו לתביעה, ואף אלה אינן חתומות, למעט שתיים. מתוך השתיים הללו, מאשר הנתבע את חתימתו רק על אחת: תעודת משלוח מס' 168343, אשר לטענתו ערך הסחורה שבה הוא 60 ₪ בלבד. על גבי אותה תעודת משלוח רשום היעד: כפר ויתקין, למרות שאין מחלוקת כי בתקופה שבה מדובר סיפקה התובעת לנתבע סחורה רק לאבן יהודה.

הנתבע לא ניהל כרטסת ספק. לדבריו, הוא קיבל מהתובעת קבלות על כל הסכומים ששילם לה, וקבלות בגין הסחורה שבמחלוקת לא קיבל, כיוון שלא הזמין כלל סחורה זו. הנתבע טען כי רישום היעד: כפר ויתקין - למרות שאין מחלוקת כי בתקופה שבה מדובר סופקה לו סחורה רק לאבן יהודה - מצביע על אי הסדר שברישומי התובעת ותומך בטענתו כי ייחוס הסחורה שבמחלוקת אליו, מקורו בטעות. עוד אמר הנתבע שאם לטענת התובעת הוא לא פרע את הסכום של 60 ₪, על פי אותה תעודת משלוח שעליה הוא חתום, אזי הוא מוכן לשלם לתובעת סכום זה, אך הוא עומד בכפירתו לגבי הזמנת הסחורה שבמחלוקת ולגבי אספקתה לו.

5.מטעם התובעת העידו מנהלת החברה, גב' אקסלרוד, ומר יוסי לבנון, ששימש סדרן ואיש מכירות במחסני התובעת.

לגב' אקסלרוד לא היתה ידיעה אישית לגבי העסקות מושא התביעה. היא מסרה מספר הסברים לגבי חשבוניות ממחושבות, שהופקו חלף חשבוניות מקוריות ידניות, אך הסברים אלה לא הובאו בתצהירה והושמעו לראשונה רק בדיון ההוכחות.

אני מסכימה עם התנגדותו של ב"כ הנתבע להוספת טענות עובדתיות חדשות אלה לחומר הראיות, לאחר שלא הועלו קודם לכן בתצהירים מטעם התובעת.

מר לבנון העיד כי ככלל, מוביל הסחורה צריך להחתים את הלקוח שמקבל את הסחורה על תעודת המשלוח, אך כשלא נמצא איש באתר הבנייה, נעשה וידוא טלפוני עם המזמין, ועל סמך זאת משאיר המוביל את הסחורה באתר, ללא חתימה על תעודת המשלוח.

הנתבע טוען כי הוא קבלן "קטן", ואותה עת עבד רק באותו אתר בנייה באבן יהודה ונמצא במקום במשך כל שעות העבודה. על פי שעות הרישום בתעודות המשלוח עולה כי משלוחי הסחורה בוצעו בשעות הבוקר. הנתבע טוען כי בשעות אלה הוא נמצא תמיד באתר, וכי מעולם לא אירע שלא היה במקום איש שיקבל את הסחורה, ונערך סיכום טלפוני בינו לבין מר לבנון, ולפיו אישר הנתבע את אספקת הסחורה בהעדרו מהאתר. לבנון העיד כי אותם סיכומים טלפוניים לא תועדו. על כן לא הופרכה טענת הנתבע כי לא היה מעולם סיכום טלפוני כזה אתו.

ב"כ התובעת עימתה את הנתבע עם דבריו בדיון בבקשת הרשות להתגונן (פר' מיום 19.10.09). שם נשאל הנתבע מי היה מקבל את הסחורה באתר והשיב כי היה זה הוא או גיסו. הנתבע השיב כי גיסו אמנם עבד עמו אותה עת, אך הוא תושב שטחים ואינו קורא עברית, ועל כן מעולם לא חתם על תעודות משלוח. הנתבע חזר על טענתו, כי הוא בלבד חתם על תעודות המשלוח, גם כאשר גיסו היה אף הוא במקום ופרק את הסחורה.

העד לבנון, שהיה בקשר שוטף עם הנתבע, לא טען כי נכח אישית באספקת סחורה על פי איזו מתעודות המשלוח מושא התביעה. למעשה, הוא הסתמך בתצהירו על הניירת, קרי: תעודות המשלוח, שעליהן נרשם שם הנתבע, והחשבוניות שהופקו על פיהן. בסעיף 17 לתצהירו מצהיר לבנון כי "לא ידוע לי שהנתבע לא קיבל לידיו את הסחורה", ונראה כי אין בידו להצהיר מעבר לכך.

גב' אקסלרוד ומר לבנון העידו כי הזמנותיהם של הלקוחות נרשמות בפנקס הזמנות, אשר על פיו מופקות לאחר מכן תעודות המשלוח והחשבוניות, אך פנקס הזמנות זה לא נשמר.

6.בתצהירו של לבנון מספר פרטים נוספים ששנויים במחלוקת: הוא מוסר כי הנתבע ביקש ממנו להמתין עם הוצאת החשבונית של התובעת עבור הסחורה שסופקה לו בחודש ספטמבר, כיוון שנקלע לקשיים כלכליים, ואפשר שיבקש להוציא את החשבונית על שם הלקוח שלו, מר הימר, שעבורו בוצעה הבנייה.

הנתבע כופר מכל וכל בטענה זו. ראשית, הוא טוען כי מזמין העבודה באבן יהודה היה מר שון כהן, וכי לא היה לו לקוח בשם הימר, ואינו יודע מניין שאבה התובעת את השם הימר. לדבריו, אף הייחוס אליו של לקוח בשם הימר מצביע על הטעות שנפלה כנראה אצל התובעת, בייחוס הסחורה שבמחלוקת אליו.