אקסלרד נ' אליהו ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.11.12 בדרך בן גוריון ברמת-גן, בה היה מעורב אוטובוס בו נהג הנתבע 1.

לטענת התובעת, בעת שהיא החנתה את רכבה במפרץ חניה בצדו הימני של הכביש, באופן אלכסוני ביחס לכביש והמדרכה, פגע האוטובוס ברכבה, בחלקו האחורי שמאלי של הרכב.

הנתבע 1 טוען שהוא נסע בנתיב הימני, בכיוון ישר, כאשר תחנת האוטובוס נמצאת כ – 50 מטר מאחור. בעת שהוא חולף לצד כלי הרכב שחונים בצדו הימני של הכביש הוא הבחין ברכב התובעת כשהוא נוסע אחורנית, וכתוצאה מכך אירעה הפגיעה. הנתבע 1 הדגיש שהוא פעל ככל הניתן להסיט את האוטובוס שמאלה, כל זאת בשים לב לתנועה בצד שמאל.

לאחר ששמעתי את התובעת, הנתבע 1 ועד ההגנה, ובחנתי את תמונות הנזק, הגעתי לכלל מסקנה שלא הוכח שהנתבע 1 אחראי לקרות התאונה, ושלא ניתן לשלול את האפשרות שרכב התובעת אכן נסע לאחור, במסגרת תמרון הכניסה למפרץ החניה. גרסאות הצדדים סותרות. לא עלה בידי התובעת לבסס את גרסתה באמצעות ראיה נוספת, מעבר לעדותה. הנטל להוכיח ולבסס את יסודות התביעה מוטל על התובעת, ובהיעדר ראיה תומכת, אין להעדיף את עדותה על פני עדות הנתבע 1. יצוין שלא היה בעדות עד ההגנה כדי לתרום להכרעה בהליך המשפטי.

תמונות הנזק אינן מהוות ראיה מכרעת בהליך, מאחר והן עשויות לתמוך במידה מסוימת גם בגרסת התובעת, לנוכח ההדגמה שנערכה בדיון. עם זאת, הן תומכות יותר בגרסת הנתבע 1. בהתאם לאמור, משראה הנתבע 1 את רכבה של התובעת כשהוא נוסע לאחור, הוא הסיט את האוטובוס שמאלה, אז אירעה הפגיעה בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעת (זהו החלק שהיה בולט יותר) עם חלקו האחורי ימני של האוטובוס. יש להניח שלו היה הנתבע 1 נוסע מבלי ליתן דעתו לרכב התובעת וכשהתובעת אינה נוסעת אחורנית, סביר יותר שהפגיעה ברכב התובעת היה כתוצאה ממפגש עם חלקו הקדמי ימני של האוטובוס.

התביעה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.