אקמן סוכנות לביטוח (2005) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד האוצר

פסק דין

1.עניינו של תיק זה ערעור שהגישה המערערת על החלטה של המשיב מיום 15.1.12, במסגרתה הטיל על המערערת עיצום כספי בסך של 24,975 ₪ וזאת על פי סמכותו לפי סעיף 92א(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) התשמ"א -1981 (להלן: "החוק"). הערעור מוגש מכוחו של סעיף 92 יב לאותו החוק.

2.המערערת הינה סוכנות ביטוח. על פי הוראות החוק על סוכנות לביטוח לדווח אחת לשנה אודות העמלות אשר שולמו על ידה. בהתאם להוראות סעיף 42 לחוק המפקח על הביטוח פרסם בשנת 2006 חוזר ביטוח מספר 2006-1-7 על פיו את הדוחות הנ"ל יש לשלוח בקובץ אלקטרוני בלבד למפקח על הביטוח ואין לשלוח בפקס.

3.אין מחלוקת כי המערערת לא שלחה את הדיווח בקובץ אלקטרוני כנדרש. המערערת טוענת כי בכל שנה קיבלה למייל שלה את הקובץ הנדרש בו מלאה בכל שנה שורה אחת המציינת כי שילמה אפס עמלות. בשנת 2010 לא קיבלה כל קובץ כזה לתא הדואר האלקטרוני שלה. המערערת טוענת כי שלחה את הקובץ בפקס, בהעדר אפשרות לשלוח אותו במייל לאור העובדה כי לא קיבלה קובץ במייל. לצורך כך היא מציגה אישור משלוח פקס לשני מספרים בירושלים. המשיבה מפנה את תשומת הלב לכך כי המועד המצוין על אישור המלשוח הוא לאחר מספר ארכות ואזהרות אשר נשלחו למערערת. רק לאחר שהושהר בדבר הכוונה להטיל עיצום כספי שלחה את האמור לטענתה בפקס. זאת כאשר החובה היא לשלוח במייל.

4.עוד יש לציין כי המשיבה טוענת כי שי לשחות את הערעור על הסף שכן בטרם פניה לערכאת הערעור

שכן המערערת ויתרה על זכות הטיעון המוקנית לה ולא טענה בפני הממונה בבר הטלת העיצום הכספי כפי שמקנה לה החוק ולפיכך לא מיצתה את ההליכים בלפני הפניה לבית המשפט.

5.המשיבה מפנה את שתומת הלב לכך כי אין זו השנה ראשונה בה המערערת לא מגישה דוח זה.

6.המערערת מציינת כי העיצום הכספי גבוה מכל הרווח השנתי שלה וכי ממילא הדיווח אותו אמורה הייתה למסור הוא של "אפס". המשיבה מפנה את תשומת הלב לכך כי הממונה עשה שימוש בשיקול הדעת המוקנה לו על פי החוק ולא הטיל את מלוא העיצום הכספי.

7.לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים הנני עושה שימוש בסמכותי ומפחיתה את העיצום הכספי לסך של 3,000 ₪. ניכר כי המערערת אכן ביקשה לבסוף לשלוח את הדוח וכי היה חסר לה הקובץ הנדרש. אין בפי המשיבה כל הוכחה כי קובץ כזה אכן נשלח לה. כי ניתנה הדרך למערערת לקיים את ההוראות. מצדה של המערערת אין להתעלם מכך כי פעלה למשלוח בפקס רק לאחר שכבר הודיעה המשיבה דבר הכוונה להטיל עיצום כספי.

8.לאור המאור לעיל הנני מקבלת את הערעור בחלקו ומעידה את העיצום הכספי על סך של 4,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 45 יום מיום המצאת פסק דין זה, אם לא, יחולו כל הדינים לעניין עיצום שלא שולם במועדו.

9.נוכח התוצאה אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אדר ב תשע"ד, 29 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.