אקטרייד טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' אהרוני

החלטה

בקשה להעברת הבורר מתפקידו

1. תביעה שהגישו המבקשות נגד המשיבה הועברה למסלול בוררות בפני עו"ד נ. אבולוף (להלן- הבורר). בפתח הישיבה הראשונה (והיחידה עד כה) שהתקיימה ביום 27.9.11 הצהיר הבורר "אני מודיע לצדדים שאני מכיר את עו"ד כהנוב שמשרדו נמצא מעל משרדי, ואנחנו בקשר". ב"כ המבקשות השיב שאין לו בעיה עם זה.

2. בבקשה שלפני עותרות המבקשות להעביר את הבורר מתפקידו משנודע להן, בשלב מאוחר יותר, כי הבורר ועו"ד כהנוב (להלן, ולשם הקיצור- כהנוב) שימשו יחדיו כנאמנים משותפים בקשר לתמורת מכירת קרקע, וכי נגד שניהם הוגשה תביעה כספית ע"ס 6 מליון ₪. כהנוב הגיע להסדר פשרה ואילו נגד הבורר ניתן פסק דין ע"ס 6 מליון ₪ , תוך קביעת ממצאים בדבר הפרת חובת נאמנות, התנהלות בניגוד עניינים, ניהול הליך למראית עין וכו'. עוד נטען ע"י המבקשות כי נגד הבורר הוגשה קובלנה ללשכת עוה"ד ע"י תנועת אומ"ץ. לטענת המבקשות לאור מידע זה אין להן אמון בבורר ויש להעבירנו מתפקידו. בקשה שהוגשה לבורר בנדון- סורבה.

3. המשיבה, שעמדתה נתמכה בתצהירו של כהנוב, מתנגדת לבקשה. לגישתה, הבקשה הוגשה בשיהוי וכל מטרתה למשוך וסרבל את ההליך. המבקשות ידעו על הקשר בין כהנוב לבורר והסכימו לו, הבורר לא כשל בחובת הגילוי והצהיר על הקשר, האינטרסים של הבורר ושל כהנוב בתביעה האזרחית היו בכלל מנוגדים, המבקשות ידעו על התביעה האזרחית, ואם לא ידעו, היה עליהן לדעת שכן יכלו לגלות זאת בשקידה סבירה.

הבורר, הגם שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, לא הגיש תגובה.

אקדים מסקנה לדיון ואומר שדין הבקשה להתקבל.

4. הליך בוררות הינו הליך וולונטרי המבוסס על אמון הצדדים בהליך ובבורר. הבורר ממלא תפקיד מעין –שיפוטי, ומשכך הוא מקבל על עצמו את כל הדרישות הנורמטיביות החלות על בית המשפט בכל הנוגע לחובת הגילוי, דיני הפסלות והחשש למשוא פנים. בהקשר זה קיימת חשיבות רבה גם למראית פני הצדק.

5. לעיתים גילוי חלקי כמוהו כאי גילוי בכלל. משהבורר הצהיר כי הוא מכיר את עו"ד כהנוב "שמשרדו נמצא מעל למשרדי", רשאי היה ב"כ המבקשות להבין, כפי שאדם מן היישוב היה מסיק מן האמור, שההכרות נובעת מקרבה פיסית של המשרדים. אין דין הכרות נוכח סמיכות אקראית של המשרדים, כדין הכרות הנובעת מיחסי נאמנות משותפים, כמו גם הכרות הנובעת מהיות המכירים נתבעים בתביעת ענק (ראו בוררות דין ונוהל/ פרופ' סמדר אוטולנגי, כרך א עמוד 444)

הטענה לפיה לא היו המבקשות מסכימות לזהות הבורר לו ידעו על טיב ההכרות, אינה קלוטה מן האוויר וראויה להישמע.

6. הבורר לא חייב היה להצהיר על התלונה שהוגשה נגדו בלשכת עוה"ד, בהעדר מידע על תוצאותיה, אולם אין ספק כי המבקשות היו רשאיות לדעת, טרם הסכמתן לזהות הבורר, על קביעותיו של בית המשפט בתביעה האזרחית, ובייחוד על הקביעות הנורמטיביות המתייחסות לבורר. טענת המשיבה לפיה היה על המבקשות לברר זאת בעצמן אינה מעוררת אהדה, שהרי צד לבוררות לא חייב להניח כי הבורר המוצע הינו בעל דין בעצמו בתיקים אחרים וכי נקבעו ביחס אליו קביעות לא מחמיאות. אין זו נורמה ראויה לפיה יש לחייב בעל דין לבצע חקירה על הבורר המופקד על עניינו.

7. עוד יודגש כי לא נסתרה טענת המבקשות כי זהות הבורר הוצעה ע"י המשיבה, הגם שכאמור הסכימה לכך גם לאחר הצהרת הבורר. אין לייחס חלילה כוונה שלילית לכהנוב בהציעו את הבורר, ומקובל עלי כי הצעתו נבעה מאמונתו בכישוריו, אך עדיין קיימת חשיבות גם למראית פני הצדק.

8. לא מצאתי שהבקשה הוגשה בשיהוי. כבר במכתבו מיום 3.11.11 כתב ב"כ המבקשות כי "למרשתי יש קושי עם העובדה...שיש הכרות קודמת בינך ובין עו"ד כהנוב... מכאן העיכוב בקידום הבוררות בין הצדדים". המבקשות לא קידמו את הבוררות ולמעט הישיבה הראשונה מספטמבר 2011

לא התקיימה כל ישיבה, וכפי שהבינותי, אף לא הוגשו כתבי טענות. במצב דברים זה, נוכח קיומה של ישיבה מקדמית אחת, ניתן היה להחליף בורר ויש להניח כי לו נעשה כן, הבוררות כבר הייתה נחלת העבר. מכל מקום, המבקשות הן התובעות, והן הניזוקות העיקריות מן העיכוב.

חוששתני, ומבלי להטיל דופי חלילה במי מהנוגעים בדבר, כי יש לבטל את מינויו של הבורר.

המשיבה תשלם למבקשות הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪.

משלא התבקש מינוי בורר חליף, לא אעשה כן.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.