אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אקטיב ויז'ן בע"מ נ' פרסום מטרה בע"מ מוקד הפרסום הארצי

אקטיב ויז'ן בע"מ נ' פרסום מטרה בע"מ מוקד הפרסום הארצי

תאריך פרסום : 29/03/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
8718-17
25/03/2018
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקשת:
אקטיב ויז'ן בע"מ
עו"ד יואב הריס
המשיבים:
1. מוקד הפרסום הארצי - פרסום מטרה בע"מ
2. דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ
3. מיכאל שפירא
4. נמרוד שפירא בר-אור

החלטה
 
  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.9.2017 (כבוד השופטת א' שטמר, ת"צ 33289-03-15) (להלן: הבקשה, ההחלטה ו-התובענה הייצוגית, בהתאמה), שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת שהוגשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: פקודת הביזיון). יובהר כבר עתה כי הצדדים לבקשה אינם הצדדים לתובענה הייצוגית, כי אם שני משרדי פרסום שהתחרו על האפשרות לפרסם הודעות בדבר אישור הסדר פשרה בהליך זה – חברת אקטיב ויז'ן בע"מ (להלן: המבקשת) וחברת מוקד הפרסום הארצי - פרסום מטרה בע"מ (להלן: המשיבה).

 

           ביום 29.5.2017 ניתן פסק דין המאשר הסדר פשרה שהגישו הצדדים לתובענה הייצוגית (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין הוטל על מי שהיא המשיבה בתובענה הייצוגית, חברת דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ (להלן: דרך ארץ), לפרסם הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה באתר האינטרנט שלה ובשלושה עיתונים יומיים רבי תפוצה, בהם עיתון בשפה הערבית (להלן: ההודעות). בהקשר זה הובהר כי "גודל האותיות לא יפחת מ-3 מ"מ". בהתאם, פנתה דרך ארץ למספר משרדי פרסום לקבלת הצעות לפרסום ההודעות; ובסופו של יום הצעת המשיבה נבחרה, והיא שערכה את הפרסום בעיתונות.

  1. מיד לאחר שפורסמו ההודעות, פנתה המבקשת לדרך ארץ לעדכנה כי המשיבה לא פרסמה אותן כנדרש. לדבריה, גודל האותיות בהודעות היה קטן מ-3 מ"מ וכן נפלה טעות בציון שמו של בית המשפט המחוזי שאישר את הסדר הפשרה. בהמשך לפנייה זו, הגישה המבקשת בקשה לפי פקודת הביזיון שבה ביקשה כי בית המשפט יחייב את המשיבה בפרסום נוסף, מאחר שגודל האותיות בפרסומים עמד רק על 2 מ"מ – בניגוד להוראה שיצאה מלפני בית המשפט (להלן: בקשת הביזיון). יצוין כי במסגרת בקשת הביזיון המבקשת לא חזרה על הטענה בדבר טעות שנפלה בשמו של בית המשפט, וזו לכן אינה מענייננו עוד. למען תהא התמונה שלמה יוער כי בגין פניית המבקשת אל דרך ארץ שבה פורטו כאמור הפגמים שנפלו לכאורה בפרסום ההודעות, הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקשת לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 וחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (ת"א 68856-06-17); תביעה זו עודנה מתנהלת.

 

           בהחלטה מיום 28.9.2017 הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה לפי פקודת הביזיון. בהחלטה קבע בית המשפט כי על אף ש"לא כל אחת מן האותיות בפרסום עמדה בתנאי ההחלטה, כלומר שחלקן, ואולי רובן, היו קטנות מ-3 מ"מ", אין כל טעם להורות על פרסומן מחדש. בית המשפט קבע כי נושא גודל האותיות אינו עומד במרכז פסק דינו; וכי ובכל מקרה, משהסדר הפשרה מבוצע ואינו תלוי בפניית חברי הקבוצה אל דרך ארץ, היא המשיבה בתובענה הייצוגית, ספק אם קיים כיום אינטרס ציבורי בקיום ההוראה כלשונה. עוד ציין בית המשפט כי מאחר שבין המשיבה למבקשת מתנהלים הליכים משפטיים נוספים, דומה כי גם הבקשה שלפניו צבועה "בצבעי היריבות המסחרית ואולי גם אחרת שבין הצדדים". בית המשפט הוסיף וחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 18,000 ש"ח; וייאמר כי בתחילה הוצאות אלה הושתו על המשיבה, וביום 1.10.2017 ניתנה החלטת בית המשפט שהורתה על תיקון טעות הסופר כך שתשלום ההוצאות הוטל על המבקשת.

 

           יצוין כי הצדדים לתובענה הייצוגית לא נטלו חלק בהליך הביזיון. עם זאת, דרך ארץ – שכאמור החיוב שנקבע בפסק הדין בדבר פרסום ההודעות הוטל עליה – הבהירה כי היא מתנגדת לבקשה מאחר שאין כל תועלת בפרסום נוסף שרק יבלבל את הציבור, תוך שהוסיפה כי בקשת הביזיון הוגשה בשל סכסוך מסחרי שבין המבקשת למשיבה "שממילא אין לו כל קשר או זיקה לנושאי ההליך הייצוגי או 'לאינטרס ציבורי'".

 

  1. לטענת המבקשת ההחלטה מעלה שאלה משפטית עקרונית והיא – "האם הוראותיו המחייבות של בית משפט בישראל בפסק דינו, הן, כשמן כן הן, הוראות מחייבות או המלצה בלבד". בהקשר זה טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי אינו רשאי לוותר על קיום חלק מההוראות שנקבעו על ידו, וכי יש בכך שינוי מהותי של פסק הדין. עוד טוענת המבקשת כי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם החלטה אחרת שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בנושא דומה. בהקשר זה מבהירה המבקשת כי הסעד שנתבקש על ידה – פרסום חוזר של ההודעות – הוא מידתי; וכי מאחר שהפרסום המקורי יש בו כדי להטעות את הציבור, מן הראוי לתקנו. לשיטת המבקשת היא מילאה את תפקידם של "שומרי הסף" והתריעה בפני בית המשפט כי ההוראה שבפסק הדין לא קוימה כנדרש; ועל כן שגה בית המשפט כשנתן משקל ליריבות בין הצדדים ובכלל זאת כשחייבה בתשלום הוצאות. דברים אלה יפים ביתר שאת, לעמדת המבקשת, משטענותיה לעניין גודל הפונט של האותיות נמצאו נכונות. עוד לעניין ההוצאות טוענת המבקשת כי שינוי הגורם שנדרש לשאת בתשלום ההוצאות – תיקון שכאמור נעשה במסגרת החלטה מאוחרת – הוא שינוי מהותי שבית המשפט לא היה רשאי לערוך על דרך של תיקון טעות סופר.

 

  1. דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה – ודומה כי מוטב היה אלמלא הוגשה. ואבאר.

 

           סעיף 6 לפקודת הביזיון מקנה לבתי המשפט "סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". תכליתו של הסעיף לאפשר אכיפת צווים והחלטות שיפוטיות, במבט צופה פני עתיד, שלא ניתן להגשים באמצעות מסלולי האכיפה המקובלים – למשל, אכיפה לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (רע"א 1068/12 דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר- סנפיר תוכנה וייעוץ, פסקה 5 (2012); משה קשת ביזיון בית-משפט 11 (2002) (להלן: קשת))‏. בהינתן חומרת האמצעים שניתן להפעיל במסגרתו, הליך הביזיון מצוי ב"אותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי" ומקובל לראותו כהליך שיורי שיש לנקוט בו רק במקרה שלא ניתן לאכוף את ביצוע הצו השיפוטי באמצעיים פוגעניים פחות (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד(4) 232, 240 (1980) (להלן: עניין מוניות הדר); רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, פסקה 25 (29.12.2014)).

 

           כפי שצוין, פסק הדין אישר הסדר פשרה שנכרת בין הצדדים לתובענה הייצוגית, ובין היתר נכללו בו הוראות אופרטיביות בנוגע לאופן פרסום הודעות לציבור על אודות אישור הסדר הפשרה. במסגרת בקשת הביזיון נטען כי המשיבה הפרה את אחת מאותן ההוראות, ההוראה שעניינה גודל הפונט שבו נדרש לפרסם את ההודעות. ואולם, אף אם פרסומי המשיבה לא עמדו באופן קפדני בהוראה האמורה, נסיבות המקרה אינן מצדיקות הטלת סנקציה מכוח פקודת הביזיון; ומשכך מקובלת עליי מסקנת בית המשפט המחוזי שהורה על דחייתה של בקשת הביזיון. אינני שותפה לטענת המבקשת, שלפיה הבקשה מעוררת שאלה עקרונית בדבר תוקפן המחייב של החלטות או פסקי דין של בתי המשפט. ברי כי צווים שיפוטיים יש לקיים כלשונם, אולם לצד זאת לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת באשר לאופן שבו יש ליישם את הוראותיה ואם הדברים עולים כדי הפרה, ואיני סבורה כי נפל פגם בהחלטה שקבעה כי בנסיבות הספציפיות אין מקום להורות על פרסום חוזר של ההודעות. ועוד יובהר כי ספק בעיניי אם לכתחילה ניתן לעתור לסעד המבוקש (כאמור, פרסום נוסף של ההודעות) בגדרי הליך לפי פקודת הביזיון שעל פניו עניינו בהטלת סנקציה מסוג "קנס או מאסר" (ראו והשוו: רע"א 4863/16 איי.די.איי חברה לביטוח נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקאות 5–6 (4.8.2016); ע"פ 10288/09 רכס פרוייקטים חינוכיים בע"מ נ' קבלי, פסקה 9 (17.5.2010)).

 

           יש ליתן את הדעת אף לכך שבענייננו בקשת הביזיון הוגשה על ידי גורם שאינו צד להליך, כלפי מפר שאף הוא אינו צד להליך. אמנם, הלכה היא כי כאשר הנסיבות מחייבות בית משפט רשאי להוציא צו לפי פקודת הביזיון כלפי כל אדם שסייע או הביא להפרת הצו השיפוטי, לרבות "גורם זר" להליך העיקרי (קשת, בעמודים 296–300; עניין מוניות הדר לוד, בעמ' 238–239; בש"פ 2137/16 פלונית נ' פלוני, פסקה כ"ב (20.3.2017)). אולם, שאלה היא אם למי שאינו צד להליך יש זכות להגיש בקשה לפי פקודת הביזיון. החשש מפתיחת הדלת בפני גורמים חיצוניים, להגשת בקשות לפי פקודת הביזיון שנועדו להטלת סנקציה בעלת גוון מעין פלילי במטרה לאכוף צו שיפוטי, הוא שהדבר יביא להכבדה ולסרבול של ההליך השיפוטי וכן לניצול לרעה שלו – כדוגמת בקשת הביזיון שהוגשה בהליך דנן. משכך, על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בעת שמונחת לפתחם בקשה מעין זו ולעמוד על האינטרסים שביסודה. לצד האמור, ובהינתן התוצאה שאליה הגעתי, איני נדרשת להכריע לעת הזו בשאלת מעמדו של "הזר" כיוזם ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ