אקו-לוגי טכנולגיות עתידיות בע"מ 51-2395849 נ' אסקפה

החלטה

בקשה למחיקת כותרת.

התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום עבור פינוי פסולת. התביעה נסמכה על "הסכם" שנערך בין הצדדים, תעודות שקילה וחשבוניות מס. אין חולק כי תעודות השקילה והחשבוניות הן מבית היוצר של התובעת. הן אינן חתומות על ידי הנתבע או מי מטעמו. "ההסכם" האמור בכתב התביעה אינו אלא מסמך הנושא כותרת "אישור התקשרות לקבלת היתר בניה". המסמך נערך על ידי התובעת, חתום על ידה בלבד, והוא ממוען אל מנהל ההנדסה בעיריית ראשון לציון. על פי אישור זה ביקש הנתבע להתקשר עם התובעת בקשר עם הוצאת פסולת בקשר לבקשה להוצאת היתר בנייה.

הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת. הוא טוען כי אין "ראשית ראיה" לתמיכה בכתב התביעה וזאת משום שכל המסמכים עליהם מתבססת התביעה הינם יצירי כפיה של התובעת ועל כן אין להסתמך עליהם בהליך זה. עוד נטען כי סכום התביעה איננו סכום קצוב.

התובעת ניצלה את זכות התגובה שניתנה לה על מנת לצרף שני שקים המהווים, לטענתה, בצירוף עם נספח א' לכתב התביעה "ראשית ראיה" לתמוך בכתב התביעה. עוד נאמר כי הפסיקה פירשה לקולא את דרישת "הראיה בכתב" כך שהכתב כלל אינו טעון חתימת הנתבע. עוד נאמר כי טענות הנתבע הן לעניין כמות הפסולת אולם מדובר בטענת הגנה שהמקום לבררה הוא במסגרת בקשת רשות להתגונן ולא במסגרת דיון בבקשה למחיקת כותרת. עוד נאמר כי מתצהירו של הנתבע עולה כי הוא אכן התקשר עם התובע בהסכם לסילוק פסולת ובכך השלים הנתבע כל חסר שהיה בכתב התביעה לעניין קיומה של "ראיה בכתב". עוד נאמר כי אין כל פעם בקציבות הסכום הנתבע שכן זה מחושב אריתמטית כמכפלת כמות הפסולת שסולקה בתעריף שנקבע.

דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל.

צודק ב"כ הנתבע בטענתו כי על ראשית הראיה להיות מסמך בחתימתו או פרי עטו של הנתבע ולא של התובע. המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם עונים לדרישות הפסיקה בעניין קיומה של "ראשית ראיה". כך, "ההסכם" שצורף כלל איננו הסכם בין הנתבע לתובעת אלא מכתב הממוען אל עיריית ראשון לציון, ערוך על ידי התובעת וחתום על ידה במסגרתו היא מפנה להתקשרות שנערכה עם הנתבע. החשבוניות ותעודות השקילה אינן חתומות על ידי הנתבע ובוודאי שלא נערכו על ידו ועל כן אינן יכולות לשמש ראיה בכתב.

הלכה היא, כי כשרות כתב התביעה להתברר בסדר דין מקוצר מתבררת על פי כתב התביעה ונספחיו בלבד. ההמחאות הנזכרות בתגובה אינן חלק מכתב התביעה ולכן לא יכולות לשמש כראשית ראיה. יש להצטער על כך שהתובעת ניסתה לערוך מקצה שיפורים בעניין "ראשית הראיה" ולצרף מסמכים שלא בא זכרם בכתב התביעה.

עם זאת, נראה כי בתצהירו השלים הנתבע את שהחסירה התובעת מכתב התביעה שכן הנתבע מציין כי התקשר עם התובעת בנוגע לסילוק הפסולת ממגרש שרכש ואף הפקיד לשם כך המחאה אחת ושיגר המחאה נוספת אל התובעת. די בכך כדי להוות ראשית ראיה לקיומו של הסכם או התחייבות לתשלום, כנדרש.

נותר לדון בטענה בדבר אי היות סכום התביעה סכום קצוב. ייתכן והסכום הנתבע הוא סכום קצוב אולם הדבר אינו ברור מתוך עיון בכתב התביעה ונספחיו. התובעת טוענת כי סכום התביעה חושב כמכפלה של כמות הפסולת שפונתה בתעריף הקבוע. עיון בחשבונית עליה מתבססת התובעת מעל כי הסכום שאמור היה להיתבע הינו 20,404 ₪ בעוד שהסכום שנתבע בפועל הוא 16,016 ₪. אין בכתב התביעה הסבר כיצד חושב סכום התביעה והועמד על 16,016 ₪. נמצא, כי סכום התביעה אינו סכום שניתן לקבוע אותו באופן אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או הערכה. משכך, אינני סבור כי ניתן לקבוע כי מדובר בסכום קצוב.

לאור האמור הבקשה מתקבלת והתיק יועבר למסלול של סדר דין מהיר. בעלי הדין יפעלו בהתאם להוראות תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין התאמת כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר. הוצאות בקשה זו יקבעו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.