אפשטין נ' שחורי ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובעת שימשה כעורכת לשונית במגזין של הנתבעת 2, חברת תוריסט גייד (1997) הוצאה לאור א.ש. בע"מ (להלן: "החברה") במשך מספר שנים. החברה נותרה חייבת לתובעת סכום חוב נומינאלי בסך 3,800 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לסכום יתרת החוב. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא באשר לחבותו של הנתבע 1 אילן שחורי, שהינו הבעלים והמנהל של החברה.

בין הצדדים אין הסכם התקשרות כתוב. התובעת החליפה עורכת לשונית קודמת שהיתה בתפקיד זה, וההתקשרות נעשתה טלפונית בין התובעת לבין הנתבע 1. מאותו מועד ואילך קיבלה התובעת את העבודה באמצעות המחשב, ביצעה את העבודה במחשב ובדרך זו אף מסרה אותה. התשלומים הועברו אליה בשיקים של החברה באמצעות הדואר, והקבלות הוצאו לפקודת החברה.

יתר ההתקשרות הטלפונית במידת הצורך נעשתה מול מזכירת החברה ולעיתים מול הנתבע 1, ששלח לה מאמרים לעריכה. התובעת טוענת כי הנתבע 1 הוא איש הקשר עימו התקשרה ולא עם החברה. כמו כן, טוענת התובעת כי הנתבע 1 מסתתר מאחורי מסך ההתאגדות.

ככל שמדובר בטענת "הרמת מסך", התובעת לא הוכיחה ולו אפס קצה ראיה כי מדובר בהסתתרות של אורגן מאחורי מסך ההתאגדות. לא הוכח לי כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, לא הוכחה תרמית או בהתקשרות לאחר קריסתה של החברה. לטענת הנתבע, החברה המשיכה לעבוד והוציאה מגזינים עוד כשנה וחצי לאחר עזיבת התובעת. אין מחלוקת, כי התשלומים שהחברה מסרה לא נפרעו בפועל מפאת קשיים כלכליים של החברה.

טענת "הרמת מסך" אם כן לא הוכחה ולו באפס קצה. השאלה שנותרה, האם התובעת התקשרה עם החברה או עם הנתבע 1 אישית. נוכח הנסיבות שתוארו, עולה כי ההתקשרות נעשתה עם החברה ולא עם הנתבע. התשלומים בוצעו על ידי החברה והקבלות הוצאו לפקודתה, ואולם בכך לא די. מסירת העבודה באופן השוטף בוצעה ע"י מזכירת החברה ולאו דווקא ע"י הנתבע אישית. גם אם מסר הנתבע מעת לעת מאמר לעריכה, אין היחסים הופכים את ההתקשרות להתקשרות אישית. התובעת ידעה כי היא מבצעת עריכה למגזין שהוצא על ידי החברה.

גם לא הוכח בפניי כי הנתבע אי פעם ערב אישית לחובות החברה בהתקשרות שבין התובעת לחברה, ואף לא הוכח כי הנתבע הוא הנהנה אישית מעבודתה של התובעת. כל עבודתה של התובעת בוצעה עבור המגזין שהוצא ע"י החברה בלבד.

לפיכך, אני מחייבת את החברה ביתרת החוב בסך 3,800 ₪, ובתוספת הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪, ובסה"כ אני קובעת כי החברה תשלם לתובעת סך של 4,800 ₪. לא מצאתי כל עילה לחייב את הנתבע 1 אישית, ואני מורה על דחיית התביעה נגדו ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עפ"י כתובתם בתיק.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה