אפרתי נ' בר זוהר

פסק דין

לפניי תביעה על סך של 30,100 ₪.

התובע שכר את שירותיו של הנתבע שהינו עו"ד, על מנת לקבל יעוץ משפטי.

הנתבע דרש מן התובע לשלם את שכרו בסך של 4,000 דולר והתובע שילם את הסך שנדרש.

בכתב התביעה טוען התובע כי התשלום היה הן בגין טיפול בתיק פלילי והן בגין תביעה בשל פיצויי פיטורין.

בעדותו חזר בו התובע לעניין התביעה בגין פיצויי הפיטורין.

התובע הביע תמיהה על גובה שכר הטרחה שנדרש ממנו בעבור ייעוץ שלטעמו ערך זמן קצר בלבד.

לתביעתו לא צירף התובע את הסכמי שכר הטרחה.

יחד עם זאת, הצדדים אינם חלוקים על כך ששולם סך של 4,000 דולר בחודש אוקטובר שנת 2000.

לטענת התובע, הוא לא קיבל תמורה עבור התשלום דנן, ועל כן מגיע לו פיצוי.

כשנשאל התובע כיצד חישב את סכום התביעה, הוא טען כי מחד גיסא מגיע לנתבע תשלום עבור עבודתו, אך לא ידע לנקוב כמה, ומאידך גיסא טען שתבע סך של 6,500 דולר אך לא פירט את החישוב המדויק.

במסגרת החקירה הנגדית הוגש הסכם שכר הטרחה השני משנת 2006 אשר סומן ת/1.

בהסכם זה נרשם כי שכר הטרחה יעמוד על סך של 6,500 דולר, כאשר מתוכם כבר שולם הסך של 4,000 דולר.

יוצא אפוא שעל אף טענותיו וטרוניותיו של התובע באשר לחוסר מעש מטעם הנתבע, ולכך שגבה שכר מופרז בסך של 4,000 דולר, החליט הנתבע מבלי שנכפה עליו, לחתום על הסכם שכר טרחה כעבור 6 שנים לפיו הוא מאשר את הסך ששולם ומתחייב לשלם עוד 2,500 דולר נוספים.

לא זו אף זו, אין ספק כי הנתבע ייעץ לתובע משנת 2000 עד שנת 2006, אם כי לא ברור באיזו תדירות, וכן שלאחר שהוגש כתב האישום התייצבה עורכת דין ממשרדו של הנתבע לשני דיוני הוכחות.

ת/1 מפריך את טענות התובע.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 600 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.