אפריקה ישראל, דניה סיבוס, קיסריה מקרקעין והשכן יפצו את השכנים על נזקי רטיבות

רקע עובדתי וגדר המחלוקת

1. תביעה זו הוגשה עוד בשנת 2005 ובירורה נמשך, למרבה הצער, עד עתה. התיק ידע גלגולים שונים, הוחלפו בו מספר מותבים והוא הגיע לטיפולי במהלך שנת 2012.

2. התביעה נסובה אודות נזילות מים חמורות בדירת התובעים, אשר נרכשה על ידם מאת הנתבעות 1-3 או מי מהן, עוד בשנת 1999, ונמסרה לחזקתם בשנת 2001.

3. הנתבע 4 רכש אף הוא דירה באותו בניין, הממוקמת מעל דירת התובעים, ומיוחסת לו אחריות לנזילות, בשל עבודות שביצע בדירתו, שגרמו לנזילות.

4. התביעה כללה במקור בקשה לצו עשה לתיקון הליקויים באופן שיפסיק את הנזילות, וכן סעד כספי בסך 40,000 ש"ח.

5. במהלך "חייו" של התיק מונו מומחים מטעם בית המשפט, שלושה במספר. הראשון, מר יצחק ברמן, הוחלף לבקשת התובעים עוד בשנת 2008. השני, מר יוסי גולדקלנג, שימש אף הוא כמומחה בית המשפט, וערך תיקונים רבים בדירה (ראה הדוח מטעמו, נספח ו' לתצהיר התובעת 2).

6. בשנת 2011 מונה על ידי המותב הקודם שדן בתיק מומחה איטום נוסף, מר יצחק שניר. מומחה זה פעל מאז ועד לאחרונה, ביחד עם מר גולדקלנג, לביצוע כל הבדיקות והתיקונים הנדרשים בדירה של הנתבע 4, על מנת להביא להפסקת הנזילות החמורות בדירת התובעים.

7. לאחר מאמצים רבים והשקעת ממון לא מבוטל, במאות אלפי ש''ח, על ידי הנתבעים, בחלקים ביניהם, פסקו הנזילות, בחורף האחרון. המומחה מר שניר הגיש דו''ח מסכם ביום 25.11.12, המעיד על האמור, כאשר התובעת 2 אישרה בעדותה בפניי, כי הנזילות פסקו בחורף האחרון (ראה דוח המומחה שניר, נספח ה' לתצהיר המשלים של התובעת 2).

8. ראוי לציין כבר עתה, כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעים לשלם לתובעים את הנזק שאירע בשל הנזילות, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 2.01.13, וזאת נוכח קביעת כל המומחים.

9. עוד יוטעם, כי הוסכם בין הנתבעים, בינם לבין עצמם, בהודעה משותפת שהוגשה לתיק, כי הנתבעות 1-3 ישאו ב-25% מהסכום שייפסק, והנתבע 4 ישא ב-75% מהסכום שייפסק.

10. במהלך שנת 2012 עתרו התובעים לתיקון כתב התביעה, תוך הגדלת הרכיב הכספי הנתבע באופן משמעותי, לסך של 586,608 ש"ח. נעניתי לבקשה זו, תוך מתן אפשרות להגיש תצהירים משלימים, בנוסף לאלו שכבר הוגשו טרם הבקשה לתיקון התביעה.

11. רכיבי הנזק הנתבע נחלקו לארבעה:

הראשון - אובדן דמי שכירות וארנונה (לרבות דמי ניהול) בשל אי יכולת לעשות שימוש בדירה במשך 12 חודשים, בסך כולל של 161,000 ש"ח.

השני - ירידת ערך בשעור 5% בסך 275,000 ש"ח.

השלישי - תשלום הוצאות שונות בסך 50,000 ש"ח.

הרביעי - עוגמת נפש בסך 100,000 ש"ח.

הטענות בדבר ירידת ערך, אבדן דמי שכירות, ארנונה ודמי ניהול

12. העדות היחידה בתיק, לעניין הנזק, היא של התובעת 2, שהגישה שני תצהירים.

13. מסיבות שלא הוסברו, לא הוגשו חוות דעת מומחה מטעם התובעים לעניין הנזק. ברור כי ירידת ערך של דירה הינה עניין שבמומחיות, שיש להוכיח בחוות דעת מומחה, שמאי מקרקעין.