ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
|
38188-05-12
04/03/2013
|
בפני השופט:
אביגיל זכריה
|
- נגד - |
התובע:
יאיר אפללו
|
הנתבע:
1. שגיא חורש 2. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
|
פסק-דין
בפניי תביעה על סך 7,164 ₪ בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 3.9.11 בצומת הכניסה למעלות.
בכתב תביעתו טוען התובע כי בעת שנסע ברכבו מסוג פג'ו מ.ר. 86-239-23 בצומת הכניסה למעלות וניסה לעבור נתיב מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, רכב הנתבע מסוג מאזדה מ.ר. 80-791-68 שנסע במהירות ולא שמר מרחק, ניסה לעקוף אותו ואז התרחשה התאונה. לטענתו נגרמו לו נזקים בשיעור של 7,164 ₪ כמפורט בכתב התביעה.
הנתבע טוען כי בעת התאונה נסע בנתיב השמאלי כשלפתע, התובע שנסע בנתיב הימני, סטה ממסלולו לתוך נתיב נסיעתו, חסם אותו ובכך גרם לתאונה. עוד ציין הנתבע כי סטיית התובע שמאלה הייתה ככל הנראה על מנת לבצע סיבוב פרסה או לפנות לתחנת הדלק המצויה בצדו האחר של הכביש.
הנתבעת 2 הינה מי שהייתה המבטחת של רכב הנתבע במועד התאונה.
בדיון שהתקיים שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר הציגו בפניי באמצעות רכבי הדגמה את גרסתם להתרחשות התאונה. כמו כן עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובמסמכים שהוצגו לתיק בית המשפט ובכלל זה חוות דעת שמאי, תמונות ממקום התאונה, תמונות הנזקים, הודעת התובע לחברת הביטוח.
לאחר שמיעת העדויות ובחינת חומר הראיות שפורט לעיל מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה ואסביר.
גרסתו של התובע במעמד הדיון הייתה שונה לחלוטין מגרסתו כפי שהובאה בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח. בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח טען התובע כי כאשר ניסה לעבור מנתיב ימין לנתיב שמאל, רכב הנתבע שנסע מאחוריו ניסה לעקוף אותו והתנגש בו. בעדותו במעמד הדיון הציג התובע גרסה אחרת לחלוטין לפיה הוא כבר היה בנתיב השמאלי ועמד בעצירה מוחלטת בצומת, במצב כמעט אנכי לנתיב הנסיעה בו הגיע, תוך מתן זכות קדימה לרכבים הבאים מולו מאחר וביקש לעשות סיבוב פרסה כאשר התרחשה התאונה. התובע טען כי בעת שעמד בנתיב השמאלי בצומת באופן המתואר - פגע בו רכב הנתבע. עוד העיד התובע כי בשים לב לזווית הפגיעה, הנזק שנגרם הינו בשתי הדלתות השמאליות ובעיקר באחורית. משנשאל אודות ההבדלים המשמעותיים בגרסה כפי שהציג בהודעה לחברת הביטוח ובכתב התביעה טען התובע כי התבלבל בנושא ביצוע הפנייה ולא הסביר את הדברים כהוויתם לסוכן הביטוח.
הנתבע העיד כי נסע בנתיב השמאלי בעוד התובע נוסע בנתיב הימני וכי בסמוך למקום בו ניתן לבצע פניית פרסה סטה התובע עם מכוניתו לתוך נתיב נסיעתו וכך אירעה התאונה. הנתבע טען כי נסע בנתיב השמאלי מאחר וביקש לפנות שמאלה בצומת המרומזר הנמצא מעט אחרי המקום בו התרחשה התאונה. עוד טען כי ניסה להימנע מהתנגשות ברכב התובע על ידי הטיית רכבו שמאלה ובהתאם לכך מיקום הפגיעות הרכבים השונים.
גרסת הנתבע לאירוע עולה בקנה אחד עם גרסתו המקורית של התובע עצמו כפי שהוצגה בהודעה לסוכן הביטוח ולשרטוט שצורף לה בסמוך למועד התאונה. אין בידי לקבל את טענת התובע כי נפלה אי הבנה בהסברים שנמסר לסוכן הביטוח בשים לב לכך שלהודעה נלווה שרטוט מפורט, העולה בקנה אחד עם ההסבר המקורי. אם אכן נפלה טעות בתיאור הדברים מיד לאחר התאונה לא ברור מדוע שמונה חודשים לאחר מכן, במועד הגשת כתב התביעה, לא פעל התובע להעמיד הדברים על דיוקם אלא חזר על אותו הסבר שניתן על ידו קודם לכן לפיו בעת מעבר מנתיב ימני לשמאלי פגע בו רכב הנתבע.
בשים לב לכך אני מתקשה לקבל את גרסתו החדשה אודות השתלשלות האירועים כפי שנשמעה לראשונה בבית המשפט.
גם מיקום הפגיעות ברכבים השונים אינו עולה בקנה אחד עם גרסתו החדשה של התובע. אילו רכב הנתבע היה פוגע בו בעודו עומד בנתיב השמאלי בזווית אנכית או כמעט אנכית לנתיב, כטענתו, כשפניו מיועדות להשלים את פניית הפרסה הרי שהיה מצופה כי הפגיעה ברכבו של הנתבע תהיה בחזית הרכב ולא בצדו הימני כעולה מהתמונות שהוצגו. עוד יצוין כי מהתמונות שהוצגו עלה כי הנזק לרכב התובע היה דווקא בדלת הקדמית של רכב התובע ולא בדלת האחורית, כטענתו, דבר שמתיישב יותר עם גרסתו המקורית בדבר מעבר לנתיב השמאלי.
יחד עם זאת בנסיבות העניין כפי שתוארו מצאתי לייחס לנתבע אשם תורם בשיעור מסוים.
הנתבע העיד כי נסע בנתיב השמאלי על אף שלא היה כוונתו לבצע פנייה באותו מקום אלא במרחק מה מעבר לכך. כמו כן אפשר ולו היה נוסע במהירות איטית יותר היה עולה בידו לבלום ולמנוע את התאונה כליל או להפחית שיעור הנזקים שנגרמו.
בנסיבות העניין יועמד האשם התורם של הנתבע על 15%.
אשר על כן נזקיו המוכחים של התובע הם 6,415 ₪ על פי חשבונית עסקה + 750 ₪ שכ"ט שמאי X 15% = 1,075 ₪ (במעוגל).
סוף דבר –
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,075 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
בשים לב לתוצאה יישאו הנתבעים בהוצאות התובע בשיעור מופחת בסך 150 ₪.
הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך שלושים יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.