אפיניש ואח' נ' בוקסר את לרנר בע"מ ואח'

החלטה לגבי הנתבעת 2

פסק דין לגבי הנתבעות 1 ו-3

 פסק דין לגבי צדדים שלישיים

1.זוהי תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע מתאונת עבודה שאירעה ביום 20.12.06, עת שעבד עם טרקטור. הצדדים חלוקים בשאלה, אם התאונה היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן- "חוק הפיצויים").

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

2.התובע 1 יוסף אפיניש (להלן- "התובע"), יליד שנת 1976, נשוי לתובעת 2 (להלן- "התובעת"), עבד בחווה חקלאית של נתבעת 1 משנת 2000. בעבודתו ביצע פעולות מגוונות לטיפול בכרמים. לעיתים הסתייע בעבודתו בטרקטור. לתובע רישיון הפעלת טרקטור נושא תוקף עד לתאריך 15.7.07.

 3.נתבעת 1, חברת בוקסר את לרנר בע"מ (להלן- "החברה") עוסק בעיבוד שטח חקלאי ליד מושב נחלה. בבעלות החברה חווה בשטח של 850 דונם בו נמצאים כרמי ענבים, אותם סיפקה החברה לחברת יינות ברקן.

הצדדים השלישיים כוכי מנצור וסוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ ביטחו את החברה בביטוח מעביד.

4.בבעלות החברה שני טרקטורים המשמשים לעבודות חקלאיות שונות כגון עבודות ריסוס, ריתוך בשטח וכו'. הטרקטור אותו הפעיל התובע ביום התאונה הוא מסוג פיאט 8286 "ניו הולנד" שנת ייצור 1997.

5.נתבעת 2, אריה חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את השימוש בטרקטורים שבבעלות החברה בביטוח חובה. נתבעת 3, כלל חברה לביטוח בע"מ ביטחה את החברה בביטוח צד ג' (להלן- "המבטחות").

6.ביום 20.12.06 העמיד התובע טרקטור שבבעלות החברה בכרם, חיבר אל הציר האחורי צינור בעל גלים קרדניים ומצמדים קרדניים ובקצהו האחר חיבר את הצינור אל רתכת. התובע הפעיל את מנוע הטרקטור. סיבובי המנוע הביאו לסיבובי הציר שמשמש כמעביר הכוח שבטרקטור, פעולה שהפעילה את הרתכת, אשר אמורה הייתה לרתך זוויות מתכת שהוחדרו אל האדמה. בשלב מסוים התכופף התובע לכיוון ארגז כלים, שהיה על הרתכת, לקחת מסמר. אותה שעה נתפס חוט ממעילו של התובע מצמד הקרדני, שלא היה מוגן. ידיו של התובע נתפסו במצמד הקרדני, הפועלים שעבדו בשטח נחלצו לעזרתו, ניסו להפשיטו ממעילו, ורק לאחר שכיבו את מנוע הטרקטור השתחרר התובע מתפיסת המצמד. אז הבחין התובע שחלק מידו השמאלית נקטעה וידו הימנית שבורה (להלן- "התאונה").

בגין תאונה זו הוגשה התובענה שלפני כנגד החברה והמבטחות שלה.

טענות הצדדים

7.התובעים טענו כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים מכיוון שמדובר בניצול הכוח המכני של הרכב כאשר הטרקטור לא שינה את ייעודו המקורי. את טענתם ביססו על החזקה המרבה החלוטה שבס' 1 לחוק הפיצויים, הדנה בתאונה שנגרמה "עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". התובעים טענו כי השימוש שנעשה בטרקטור וברתכת שחוברה אליו הינו שימוש רגיל המגשים את ייעודו העיקרי של הטרקטור כרכב חקלאי.

התובעים טענו כי טרקטור הוא רכב דו-ייעודי: ייעוד תחבורתי, דהיינו תנועה בשדות, וייעוד תפעולי, דהיינו ניתן לחבר אליו מכונות שונות אשר מקבלות את כוחן ממעביר הכוח של הטרקטור. מכונות אלו יכול שיהיו חקלאיות, ויכול שיהיו מכונות שאיבה, מכונות קיצוץ, מכונות ניעור עצים, קומביין ועוד.