אפינזר (ספקטור) נ' בפניקה בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית על סך 20,000 ₪ בגין רהיטים שרכשה התובעת בחנות של הנתבעת. התובעת טוענת כי רכשה חדר שינה לילדים וחדר שינה להורים בעלות של 17,400 ₪, וכבר עם אספקת הרהיטים הבחינה בפגמים רבים. היא התקשרה לנתבעת, והנתבעת שלחה אנשי מקצוע ונציגים עשרות פעמים לביתה של התובעת, וכל פעם ביצעו תיקונים קטנים והשאירו את הדברים העיקריים.

2.התובעת צירפה חוו"ד של מומחה שמאי רכוש וסקרים, אשר בדק את הריהוט וחיווה את דעתו לפיה עלות תיקון חלק מהרהיטים, ועלות החלפת חלק אחר מהרהיטים עולה כדי 14,300 ₪.

3.הנתבעת טענה כי הפניות של התובעת טופלו במלואן, כי נשלחו לתובעת אנשי מקצוע לתיקון הרהיטים מספר פעמים, אך התובעת לא הסכימה לתיקונים המוצעים וביקשה החלפת הרהיטים. הנתבעת טוענת כי הפגמים להם טוענת התובעת אינם מהותיים והם ניתנים לתיקון, אך התובעת מתעקשת לא לבצע את התיקונים ברהיטים.

מטעם הנתבעת הוגש מסמך שכותרתו חוו"ד, אך אינו עונה על דרישות התקנות לעניין חוות דעת. הוא לא ערוך כדין, לא ברור מי ערך אותו, ומה השכלתו או ניסיונו או מקצועו של מר יעקב אבו, עורך המסמך.

4.ביום 1.4.11 התקיים דיון בפניי בו נשמעה עדותה של התובעת וכן עדותו של מר ירון אליהו, נציג הנתבעת.

5.בשלב יותר מאוחר הגישה התובעת לתיק בית המשפט את התמונות שצולמו ע"י המומחה מטעמה. מטעם הנתבעת לא הוגשו כל תמונות.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחוות הדעת מטעם התובעת, וכן עיינתי במסמך שהוגש מטעם הנתבעת, וכן בתמונות שהוגשו לתיק בימ"ש, שוכנעתי כי הפגמים שנמצאו או נתגלו ברהיטים שסופקו ע"י הנתבעת לתובעת אינם קלים כטענת הנתבעת, והנתבעת אף מודה בחלקם לפי המסמך שהוגש מטעמה. יחד עם זאת אין מקום לקבל את חוו"ד מטעם התובעת במלואה, ואין מקום להורות על החלפת חלק מהרהיטים כפי שציין המומחה שבתאי בחוות דעתו, כמו למשל מיטת הנוער או ארון חדר הילדים או שידות חדר שינה הורים.

התרשמתי כי רהיטים אלו ניתנים לתיקון, ואינם מפורקים או פגומים בצורה שאינה מאפשרת כל תיקון או שימוש סביר בהם, לפיכך אין לקבל את דעתו של המומחה שבתאי לגבי עלות החלפת רהיטים אלו.

7.העסקה בוצעה בחודש דצמבר 2008, והרהיטים נמצאים בשימושה של התובעת ושל בני משפחתה מזה קרוב לשנתיים וחצי.

בנסיבות אלו, ומשלא התרשמתי כי המדובר ברהיטים שאינם בר שימוש, אין להורות על ביטול העסקה כדרישת התובעת, אך בהחלט יש מקום להורות על תשלום פיצוי לתובעת, הן בגין תיקון הרהיטים, והן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ולבני משפחתה.

8.יש לציין כי אינני מוצאת לנכון לייחס למסמך מטעם הנתבעת, ואשר נקרא בשם "חוות דעת", כל משקל ראייתי. המסמך כאמור אינו ערוך כדין, ולא ברור מיהו עורך המסמך ומה השכלתו וניסיונו, ובאותו מסמך אף לא צוינו עלויות כלשהן לתיקון הליקויים שנתגלו, לפיכך אין מקום להתחשב במסמך זה כלל וכלל.

9.לאחר שעיינתי כאמור בתמונות ובחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, שוכנעתי כי יש בסכום של 5,500 ₪ כדי לשקף את עלות התיקון האמיתית של הפגמים שנתגלו ברהיטים כפי שנתגלו בתמונות.

בנסיבות העניין אף יש לפצות את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסכום נוסף של 2,000 ₪.

10.לסיכום אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.12.09 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 600 ₪.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.