אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסי אבוטבול נ' בית המשפט המחוזי מרכז לוד ואח'

אסי אבוטבול נ' בית המשפט המחוזי מרכז לוד ואח'

תאריך פרסום : 07/02/2018 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו בבית משפט גבוה לצדק
936-18
07/02/2018
בפני הרכב השופטים:
1. ע' פוגלמן
2. ע' ברון
3. י' וילנר


- נגד -
העותר:
אסי אבוטבול
עו"ד אבי כהן
עו"ד פרידה וול
המשיבים:
1. בית המשפט המחוזי מרכז לוד
2. מדינת ישראל

פסק דין

                                          

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           עניינה של עתירה זו בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא ר' לורך והשופטים צ' דותן וד' עטר) לקבל את בקשות המדינה לאיחוד הדיון בשני כתבי אישום שהוגשו נגד העותר ולתיקון אחד מכתבי האישום.

 

  1. נגד העותר הוגש ביום 16.7.2015 כתב אישום, המייחס לו שלושה אישומים: רצח משה הדס ז"ל מיום 27.4.2000 (להלן: הדס); חטיפה ופציעה של אבי ימין מיום 20.2.2001; וניסיון רצח של י.א מיום 19.7.2001 (להלן: כתב האישום הראשון או ההליך הראשון). ביום 29.8.2017 הוגש נגד העותר כתב אישום נוסף, ובו יוחסו לו שני אישומים: רצח עורך הדין יורם חכם ז"ל (להלן: עו"ד חכם) מיום 11.6.2008; ורצח ארתור רוזן ז"ל מיום 23.11.1999 (להלן: כתב האישום השני או ההליך השני).

 

  1. ברקע להחלטה נושא העתירה עומדות פעולות השלמות חקירה שערכה המדינה בין מועד הגשת כתב האישום הראשון לבין המועד שבו הוגש כתב האישום השני. כעולה מטיעוני המדינה לפני בית המשפט המחוזי, קודם להגשת כתב האישום הראשון פנה אסיר שהיה חברו הקרוב של העותר והופעל כמדובב על ידי המשטרה (להלן: המדובב) לרשויות האכיפה כדי למסור ראיות שהיו ידועות לו בעניין הרצח של הדס ושל עו"ד חכם, אולם באותה העת היה המשא ומתן בשלב ראשוני והמדובב מסר מידע כללי בלבד. לפי הטענה, המשא ומתן עם המדובב הגיע למבוי סתום, ולכן בחרה המדינה להגיש את כתב האישום הראשון על בסיס חומר הראיות שהיה קיים בעניינו. לאחר 4 חודשים ממועד הגשת כתב האישום הראשון, חודש המשא ומתן עם המדובב והסכם הפעלה עמו נחתם בסוף חודש מרץ 2016. רק לאחר חתימת ההסכם האמור, מסר המדובב עדויות מפורטות לגבי דברים שהעותר אמר לו (עובר להגשת כתב האישום הראשון) לגבי ביצוע הרצח של הדס ומיקום קבורת הגופה, ובהמשך לכך נחקר העותר ועומת עם המדובב. יודגש, השתלשלות העניינים המתוארת בעניין המדובב וההסכמות עמו הוצגה כאן כפי שהובאה בטיעוני המדינה בהליך קמא ואין באמור כדי לקבוע מסמרות באשר לנכונות הדברים או להכריע בטענות העותר לגביהם.

 

  1. בסמוך לאחר הגשת כתב האישום השני, הגישה המדינה בקשה לאחד את שמיעת המשפטים בשני ההליכים האמורים (להלן: בקשת האיחוד). בהמשך, לאחר שנשמעו הערות בית המשפט ועמדת ההגנה בנוגע לבקשת האיחוד, הגישה המדינה גם בקשה לתיקון כתב האישום הראשון, בדרך של הוספת מספר עדי תביעה, חלקם מכיוון שהושמטו בשגגה (לכך לא התנגד העותר) וחלקם מן הטעם שחומר החקירה הנוגע להם נאסף לאחר הגשת כתב האישום הראשון ובמסגרת חקירת האירועים נושא כתב האישום השני (להלן: בקשת התיקון). העותר התנגד לבקשות אלו וטען, בעיקרם של דברים, כי היעתרות לבקשות המדינה תביא לעיוות דין ולפגיעה בזכותו להליך הוגן. לדבריו, דיוני ההוכחות בהליך הראשון אמנם טרם החלו, אולם התקיימו בעניינו הליכים מקדמיים רבים, התקבלו חומרי חקירה בהיקף נרחב והוכן תיק מוצגים מוסכם. לפיכך נטען כי באי כוח העותר טרחו רבות משך שנתיים (מאז הגשת כתב האישום הראשון) בלימוד חומר החקירה הקיים ובבניית הגנה מתאימה ואין לאפשר למדינה לתקן את כתב האישום על מנת לשפר עמדותיה זמן כה רב לאחר הגשתו. כמו כן – אשר להשלמת החקירה, ולאיסוף הראיות במסגרתה לגבי רצח הדס, נטען כי התנהלות המדינה הייתה בלתי סבירה וגרמה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות העותר ובהגנתו. לפי הטענה, תוצרי השלמת החקירה בעניין כתב האישום הראשון אינם קבילים, ואיחוד המשפטים יביא לחשיפת בית המשפט לראיות בלתי קבילות ולפגיעה קשה במראית פני הצדק. עוד נטען, אשר לבקשת האיחוד, כי משמעותה היא דחיית הדיונים בהליך הראשון לתקופה ממושכת, בנתון לכך שחומרי החקירה הנוגעים לכתב האישום השני טרם הועברו לבאי כוח העותר במלואם, הליך החיסיון באותו תיק לא הושלם וההליכים המקדמיים לגביו טרם החלו. בנוסף נטען כי אין מקום להיעתר לבקשת האיחוד נוכח המבחנים שנקבעו לבקשות מעין אלו בפסיקה, וכי המדינה ביססה את בקשתה – שלא כדין – על חומר הראיות בתיקים ולא על כתבי האישום בלבד.

 

  1. ביום 4.1.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשות המדינה והורה על תיקון כתב האישום הראשון כמבוקש, ועל איחוד המשפטים נגד העותר. בית המשפט עמד על הכלל שלפיו חקירה משטרתית מסתיימת בטרם מוגש כתב אישום לבית המשפט, שנועד לאפשר לנאשם להכין את הגנתו כדבעי וכאשר חומר החקירה בעניינו מצוי בידו במלואו. בצד האמור, ובהעדר הוראה מפורשת לעניין השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, קבע בית המשפט כי ניתן ללמוד על האפשרות הנתונה בידי רשויות התביעה להורות למשטרה – במקרים חריגים – לבצע פעולות חקירה משלימות גם בשלב זה מסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בנוסף, בית המשפט עמד על ההנחיה המינהלית הקיימת בנושא זה, היא "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" הנחיות פרקליט המדינה 6.11 (7.4.2003) ועל השיקולים המנחים שנקבעו בגדרה לצורך הוראה על השלמת חקירה כאמור, ואופן ביצועה. חרף הקביעות האמורות, ציין בית המשפט כי אין מקום להכריע בטיעוני העותר כי העדויות שנאספו במסגרת השלמת החקירה האמורה אינן קבילות בשלב הנוכחי, ואלה דורשים בירור עובדתי נרחב, במסגרתו תיחשפנה מלוא הנסיבות הקשורות בגביית הראיות הנוספות. בירור זה, כך נקבע, מקומו בהליך העיקרי במסגרת שמיעת הראיות. עוד צוין כי השלמת החקירה במקרה דנא נעשתה תוך יידוע המותב שדן בעתירות לגילוי ראיה, שאף הורה למדינה לוודא כי כלל החומרים מחקירה זו יועברו לידי ההגנה קודם לשמיעת הראיות במסגרת ההליך הראשון; כי כאשר התבקשה חקירה נוספת של העותר במסגרת השלמת החקירה – המדינה הודיעה על כך הן לבאי כוחו הן לבית המשפט; וכי לא ניתן לצפות מהמדינה ליידע את באי כוח העותר בדבר השלמת החקירה עצמה, שכן היה בכך לחשוף את קיומו של המדובב.

 

  1. על רקע קביעות אלו נדרש בית המשפט לבקשת התיקון ובקשת האיחוד. אשר לבקשת התיקון, בית המשפט עמד על כך שבשל התמשכות ההליכים המקדמיים והקושי בהבאת העד י.א לעדות, טרם החלה שמיעת הראיות בהליך הראשון. עוד צוין כי תשובת העותר לכתב האישום הראשון, ובה כפירה כללית ולקונית, הוגשה רק ביום 29.6.2017 ולא היה בה כדי לחשוף קו הגנה כלשהו מטעמו. לפיכך סבר בית המשפט כי תהיה לעותר הזדמנות סבירה להתגונן גם לאחר תיקון כתב האישום הראשון והוא יוכל לתכנן את קו ההגנה שלו בהתאם לחומרי החקירה שנוספו. אשר לבקשת האיחוד, בית המשפט מצא כי במקרה דנא קיימות עובדות דומות בין האישומים המיוחסים לעותר בשני ההליכים, המצדיקות את איחודם. נקבע כי לאחר תיקון כתב האישום הראשון, יהיה המדובב עד תביעה מרכזי בשני התיקים, אשר עדותו צפויה להימסר על פני ישיבות רבות, ולכן שיקולי יעילות תומכים בשמיעתה במאוחד בשני ההליכים. בנוסף, בית המשפט ציין כי חומר הראיות לגבי רצח הדס ורצח עו"ד חכם "כרוך ושלוב זה בזה באופן הדוק" וגם בכך הצדקה לשמיעת ההליכים במאוחד. עוד צוין כי יש ממש בטענה כי המדינה לא הייתה צריכה להפנות לחומר הראיות בתיקים בטיעוניה בבקשה לאיחוד, אולם גם בחינה של כתבי האישום לבדם – מביאה לאותה תוצאה.

 

           בנוסף, בנוגע לטענת העותר כי לראיות הקשורות במדובב במסגרת ההליך השני עלולה להיות השפעה לא רצויה על בית המשפט בבואו לברר את אשמתו בהליך הראשון, הודגש כי שמיעת התיקים במאוחד לא תביא לפגיעה בעותר וכי בחינת הראיות נעשית בצורה פרטנית ומקצועית בהתייחס לכל אישום ואישום וללא משוא פנים. לבסוף, צוין בהחלטה כי אפילו התיקים לא היו מאוחדים, הייתה נדרשת דחייה נוספת בשמיעת ההוכחות בהליך הראשון, נוכח התוספת לחומר הראיות דשם; כי ככל שהגנת העותר תהיה מוכנה לכך, גם לאחר איחוד התיקים ניתן יהיה להתחיל בשמיעת העדים הרלוונטיים לכתב האישום הראשון, כאשר עדותו של המדובב תישמע בשלב מאוחר יותר; וכי העותר שפוט לתקופה שאינה קצרה ואין בעיכוב בשמיעת הראיות, ככל שיהיה, כדי לפגוע בחירותו.

 

  1. מכאן העתירה שלפנינו, בה חוזר העותר על התנגדותו לבקשות האיחוד והתיקון ומבקש כי נורה על ביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי, שנעתרה להן. עוד התבקש צו ביניים שיורה על דחיית המשפטים עד למתן פסק דין בעתירה. לטענת העותר, ההחלטה נושא העתירה עניינה בצירוף תקדימי של בקשות לתיקון כתב אישום ולאיחוד משפטים, והתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי – שפוגעת פגיעה קשה בזכותו להליך הוגן ומאפשרת הכנסת מארג ראייתי שלם להליך שהתנהל מזה שנתיים – מצדיקה התערבותו של בית משפט זה. בעתירה נטען כי לא היה מקום לאפשר למדינה להגיש בקשה לתיקון כתב האישום הראשון, שהוגשה באיחור רב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט. בנוסף נטען כי אם תידחה עתירה זו, ייגרם לעותר נזק בלתי הפיך (נוכח הפגיעה בניהול הגנתו), שלא ניתן יהיה לרפאו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. לדברי העותר, מבחינה מעשית, להחלטה בבקשות התיקון והאיחוד השפעה מהותית על ניהול הגנתו שכן עצם האיחוד של ההליכים אינו מאפשר לו לתכנן את הגנתו בצורה יעילה. בנוסף, אשר לקביעת בית המשפט כי את טענות העותר לגבי קבילות הראיות שנאספו לאחר הגשת כתב האישום הראשון (וביחס אליו) יש לברר במסגרת ההליך העיקרי, נטען כי בלתי אפשרי מבחינה אנושית להפריד בין הטענות לקבילות הראיות לבין משקלן ועל כן דחיית הדיון בסוגיה זו תגרום לו לעיוות דין. עוד טוען העותר כי בנסיבות המקרה שלפנינו יש ליתן משקל רב יותר לשיקול שעניינו מראית פני הצדק על פני שיקולי יעילות הדיון וחיסכון בזמן שיפוטי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ