אסדי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בקשת המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן נגדו בבית משפט לענייני תעבורה בחדרה, מתאריך 5.5.2013, בתיק מס' 40-04-12.

בשל פגרת חג הסוכות, הונחה הבקשה על שולחני.

2.פסק דינו של בית המשפט לענייני תעבורה ניתן בהעדרו של המבקש. לטענת המבקש הוא לא זומן לדיון, ועל כן היה מקום לבטל את פסק הדין ללא תנאי. בית המשפט לתעבורה לא קיבל את טענות המבקש, אך למרות זאת היה נכון לבטל את פסק הדין כנגד הפקדת הסך 1,000 ₪, בגין ההוצאות שנגרמו עקב אי ההתייצבות.

3.המבקש לא השלים עם החלטת בית המשפט לענייני תעבורה, והגיש עליה ערעור, אשר נשמע בפני חברי המלומד, כב' השופט מר כ' סעב. בפסק הדין שניתן בתאריך 20.9.2013 דחה בית המשפט את הערעור, אך הורה, שאם המבקש יפקיד את הסך 1,000 ₪ עד לתאריך 31.10.2013, ויגיש הודעה מתאימה לבית המשפט לענייני תעבורה, יזומן להשמיע טענותיו לגופו של עניין.

4.בבקשה המונחת לפני טוען המבקש כי בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ועל כן עותר הוא לכך שביצוע גזר הדין יעוכב עד למתן פסק דין בדיון שיתקיים בבית המשפט העליון. בא כוח המשיבה מתנגד לבקשה, באשר לטענתו, למבקש אין זכות קנויה להגיש ערעור לבית המשפט העליון, ועל כן את בקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין עליו להגיש לבית המשפט העליון לצד בקשת רשות הערעור שתוגש על ידו.

5.לאחר ששקלתי את הבקשה ואת תגובת בא כוח המשיבה, הנני מחליט לדחות את הבקשה.

בפסק הדין שניתן בבית משפט זה הובהר, מדוע אין לקבל טענת המבקש כי לא זומן לדיון כחוק. הסיכוי שבית המשפט העליון יאות לפתוח בפני המבקש את האפשרות להעלות טענותיו בעניין זה בגלגול שליש, היא קלושה ביותר. בנסיבות שכאלה, כאשר סיכויי המבקש לקבל רשות ערעור הם קלושים מאוד, אין מקום לעכב את ביצוע גזר הדין.

נראה הדבר, שהאפשרות שבית המשפט פתח בפני המערער, להפקיד את הסך 1,000 ₪ כדי שיזומן לשמיעת טענותיו לגופו של כתב האישום שהוגש נגדו, היא אפשרות מעשית יותר, ומן הראוי שהמערער ישקול אפשרות זאת על פני האפשרות של הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

6.מכל מקום, בשעה זו גזר הדין שניתן נגד המבקש בעינו עומד, וכאמור, הסיכוי שתינתן למבקש הרשות לערער קלוש, ולפיכך אין אני מוצא מקום לעכב ביצוע גזר הדין.

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשע"ד, 25 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.