אנקרי מוטי מרדכי נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת-אביב מיום 27.1.10 (כב' השופט אהוד שוורץ), לפיה ניתנה למבקש רשות להתגונן כנגד ביצוע שיקים שהוגשו נגדו על-ידי המשיב וזאת בכפוף להפקדת ערובה בסך 10,000 ש"ח בתוך 45 יום.

על פי סמכותי הקבועה בתקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב.

החלטת בית המשפט נשוא הבר"ע אינה ממין ההחלטות לגביהן תינתן רשות ערעור לאור סעיף 1(9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009, ומכל מקום הלכה היא כי שיקול הדעת הרחב באם ובאלו תנאים תינתן רשות להתגונן מסור לערכאה הדיונית ואין זה מהעניינים שערכאת הערעור תתערב בהם (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3) 41; ע"א 169/82 כץ נ' מלינה פ"ד לט(1) 511).

עיון בהחלטה מעלה כי מדובר בהחלטה סבירה על פניה, בהחלטתו זו פעל בית משפט קמא בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ואין מקום להתערב בה. בפרט כך הם פני הדברים כאשר המבקש אינו טוען לקושי כלכלי להפקיד את הסכום ולנעילת שערי בית המשפט בפניו, ובכל מקרה לא יגרם לו כל נזק בלתי הפיך וגם אם יימנע מהפקדת הערובה ינתן כנגדו פסק דין עליו יוכל לערור בזכות.

אין לקבל את הטענה לפיה המשיב לא ביקש להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדה.

כבר נפסק כי לביהמ"ש נתונה הסמכות להורות על מתן ערובה לפי שיקול דעתו "ואף אין הוא נזקק לכאורה לבקשתו של אחד הצדדים או לדיון בפניהם בעניין" (ראו: רע"א 2075/05 יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [פורסם בנבו], 5.6.05).

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

ניתן בלשכתי היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.