פסק דין
1.הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.
2.מונחות בפניי תביעה ותביעה שכנגד. בכתב התביעה עותרת התובעת והנתבעת בתביעה שכנגד (להלן : "התובעת") לחייב את הנתבע והתובע בתביעה שעכנגד (להלן : "הנתבע") לשלם לה סכום התביעה- סך 207,952 ₪. בתביעה שכנגד עותר הנתבע לחייב התובעת לשלם לו סך 100,485 ₪.
3.מקורן של התביעות הוא אחד, פרויקטים שביצע הנתבע, כקבלן משנה עבור התובעת - חברה העוסקת בבניית אנטנות ותרנים לחברות תקשורת.
4.בכתב התביעה, טוענת התובעת כי הנתבע ביצע עבורה עבודות תשתית ובניית אנטנות במספר פרויקטים, אולם הוא הפר את ההסכמים וגרם לתובעת הנזקים המפורטים בכתב התביעה.
5.עפ"י הנטען בכתב התביעה, איחר התובע בביצוע העבודות בפרויקטים שונים. לגבי פרוייקט אחד "פרוייקט ירוחם" טענה התובעת כי למרות שהנתבע קיבל מקדמה ע"ס 15,000 ₪ הוא לא השלים את העבודות וגרם לתובעת להוציא סך 59,000 ₪. לפיכך טענה התובעת כי על הנתבע להשיב לה סך 15,000 ₪, לפצותה בסך 59,000 ₪ שנאלצה להוציא בגין הפרת ההסכם וכן בסך 95,000 ₪ בגין מוניטין. בנוסף לאמור לעיל טענה התובעת כי הנתבע הפר את ההסכם בשני אתרים נוספים, באתר "עזריאל" ובאתר "מסעדה", כאשר לא השלים את העבודות ולא ביצע תיקונים כנדרש ולפיכך, נאלצה התובעת לבצע עבודות אלה ונגרמו לה נזקים בסך 38,952 ₪.
6.בכתב ההגנה ובכתב תביעתו שכנגד, כפר הנתבע בטענות התובעת וטען כי התובעת היא היא אשר נותרה חייבת לו כספים. באשר לאתר ירוחם טען התובע כי אכן קיבל מקדמה אולם לא נכרת הסכם לביצוע עבודות באתר זה וסך 15,000 ₪ קוזז מחובה של התובעת כלפי הנתבע.
7.כאמור, בכתב התביעה שכנגד, טען התובע כי התובעת נותרה חייבת לו כספים בגין עבודתו באתרים שונים. להלן טענות הנתבע בכתב התביעה שכנגד והתייחסות התובעת לנטען בכתב התביעה שכנגד.
א.באתר "עזריאל" - הנתבע טוען כי הוסכם בין הצדדים כי ערך העבודות הוא 58,000 ₪ וכי שולם לו סך 40,000 ₪. לפיכך נותרה התובעת חייבת סך 20,779 ₪ (כולל מע"מ). הנתבעת טוענת, מאידך, כי קוזז סך 18,000 ₪ מאחר והתובעת סיפקה חומרים, לרבות בטון, ותמורת חומרים אלה קוזזה מאחר ועפ"י המוסכם הנתבע הוא שהיה אמור לספק את החומרים.
ב.באתר "דבורנית ורד הרים" – נותרה התובעת חייבת לנתבע סך 30,000 ₪ ומע"מ בגין עבודות נוספות. התובעת טוענת כי הנתבע מסתיר כי הוא קיבל סך 163,191 ₪ בגין העבודות באתר הנ"ל ועל כן אין התובעת חייבת לו מאומה.
ג.באתר "נחל עשן"- נותרה התובעת חייבת לנתבע סך 5,000 ₪ (לא כולל מע"מ) בגין עבודות שבוצעו ותמורתן לא נפרעה. התובעת טוענת כי הנתבע זכאי לסכום הנ"ל, אולם התובעת קיזזה את הסכום מחובותיו המפורטים בכתב התביעה.
ד.באתר "מד"א"- לטענת הנתבע נותרה התובעת חייבת סך 6,930 ₪ בגין עבודה שבוצעה ותמורתה לא נפרעה. לטענת התובעת העבודה אכן בוצעה, אולם יש לקזז מתמורתה סך 2,974 ₪ בגין בטון וברזל שסיפקה התובעת.
ה."אתר מסעדה"- לטענת הנתבע סוכם בין הצדדים כי תמורת העבודות תעמוד על סך 32,340 ₪ (כולל מע"מ), ותמורת עבודה זו טרם נפרעה. התובעת חזרה על טענותיה בכתב התביעה וטענה כי בכל מקרה ערך העבודות הוא 12,500 ₪.
ו.לטענת הנתבע מגיעים לו הסכומים הנ"ל וסכום נוסף – 15,000 ₪ בגין נזקיו כתוצאה מהפרת ההסכמים. בקיזוז סך 15,000 ₪ ששולמו לו, נותרה התובעת חייבת לו סך 100,485 ₪ - הוא סכום התביעה. מאידך, טוענת התובעת כי הנתבע חייב לה סכומי כסף.
8.שקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות המפורטים ובנספחים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 7,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
9.אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.