אנטונוב יורי נ' גריגורי מושאילוב ואח'

פסק דין

הוכח בפני כמידת ההוכחה הדרושה שרכבו של התובע חנה באחד מרחובות שדרות, ואז הגיע למקום רכבו של הנתבע 1, והתנגש ברכבו של התובע. נראה לי כי על נסיבות מקרה זה יש להכליל את כלל המקרה מדבר בעד עצמו, על פי כלל זה כאשר הנתבע נהג ברכב שהיה בחזקתו והתנהגתו מצביעה על רשלנות יותר מאשר אי רשלנות הרי שנטל הראיה להוכיח שהוא פעל בחוסר רשלנות מוטל על שכמו.

בעניין שבפניי העדות היחידה שיש לי בקשר לגרסתו של הנתבע, היא גרסת הנתבע בעצמו, בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי הנתבע בזמן שהעיד בפניי ואין אני יכול לייחס לדברי הנתבע את אותם מידה ומשקל.

לכן אני קובע שהנתבע לא הרים את נטל הוכחה המוטל על שכמו ולא הוכיח שהתאונה קרתה כתוצאה מחוסר רשלנות אלא כתוצאה מהתערבות של גורם זר שהביא אותו לכך שגרם לתאונה.

גרסה זו כאמור לא הוכחה בפניי וזאת מאחר שהנתבע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו בקשר לראיה זו.

העולה מכל האמור לעיל, שהנתבע אחראי לתאונה ותוצאותיה, בהתאם לכך אחראית גם חברת הביטוח לפצות את התובע.

באשר לנזקים שהיו ברכבו של התובע מקבל אני חוו"ד של משה יחיאל, ואני מעדיף חוו"ד זו על פני חוו"ד של השמאי מטעם הנתבעת.

בחוו"ד של משה יחיאל נאמר במפורש כי המכונית ניזוקה בחלקה הקדמי, ונזקים אלו, הם שהביאו לכך שהשמאי הגיע למסקנה שהרכב הוא אובדן מוחלט.

בהתאם לחוו"ד של השמאי ערכו של הרכב של התובע בניקוי השרידים הגיע לסכום של 14,508 ₪. התובע שילם לשמאי 800 ₪.

סך נזקו של התובע הגיע לסכום של 15,308 ₪.

לכן אני מחייב את הנתבעים לתובע ביחד ולחוד סכום של 15,308 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.10.08 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע ביחד ולחוד הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס