אנזו לוקו ישראל (2006) בע"מ נ' בע"מ ואח'

החלטה

לעניין בקשה להפקדת ערובה:

1.בפני בקשת הנתבעת 3 (להלן: הנתבעת) לחייב את התובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה, במקרה בו תידחה התביעה כנגדה, וזאת על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, וסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות).

2.מדובר בתובעת שהינה חברה שערבות בעלי מניותיה מוגבלת, אשר הגישה תביעה שטרית על בסיס שיקים שנמשכו מחשבון משותף של הנתבעת ובעלה לשעבר- הנתבע 2 וניתנו לה ע"י הנתבעת 1 (כאשר שניהם לא התגוננו כנגד התביעה).

3.בבקשתה טענה הנתבעת כי מדובר בתביעה שטרית על בסיס שיקים, שאין חולק כי היא אינה חתומה עליהם, ולכן סיכויי התביעה הם קלושים.

הנתבעת הוסיפה, כי מצבה הכלכלי של התובעת קשה, היא אינה משלמת לנושיה, ניתנו כנגדה מספר פסקי דין, ואף נפתחו תיקי הוצאה לפועל, כשחיזוק למצבה הרעוע ניתן למצוא בעובדה שהתובעת מתחמקת מלמסור את כתובתה.

לבקשה צורפו תצהירה של הנתבעת והעתק מפסקי דין שניתנו נגד התובעת.

4.בתגובה טענה התובעת כי אין לחייבה בהפקדת ערובה כיוון שבידיה די ראיות להוכחת תביעתה, ואין לחסום בפניה את זכות הגישה לערכאות. עוד טענה התובעת, כי הינה בעלת נכסים ומצבה הכלכלי איתן, סכום התביעה נמוך, והנתבעת לא הוכיחה כי לא תוכל להיפרע מהתובעת במידה ותידחה התביעה.

לתגובה צורף תצהיר, אך לא צורפו ראיות אחרות בדבר מצבה הכלכלי של התובעת.

5.סעיף 353 א לחוק החברות הדן בהפקדת ערובה, משאיר לבית המשפט שיקול דעת נרחב בבואו לבחון את הצורך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כאשר הבדיקה נעשית בשלבים. תחילה יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה ועליה להראות שתוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. השלב הבא הוא בחינת הנסיבות והאם הן מצדיקות חיוב בערובה, כאשר נטל השכנוע מוטל על כתפי החברה להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדה.

בשלב השלישי יש לבחון את שיעור הערבות, ועליה להיות מאוזנת והולמת את כלל השיקולים.

(ראה לעניין זה רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו], וכן רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר [פורסם בנבו]).

6.במקרה דנן, לא הביאה התובעת כל ראיה אודות מצבה הכלכלי למעט התצהיר, שאינו מתייחס ישירות לטענות הנתבעת ולפסקי הדין שהוצגו. משכך לא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבעת אם תדחה התביעה, ואף לא הראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות הימנעות מחיובה בהפקדת ערובה.

גם העובדה שהתובעת בחרה שלא למסור את כתובתה, אף לא לאחר התחייבות בא כוחה לעשות כן, ונמנעה מלהתייחס לכך בתצהיר מטעמה, תומכת במסקנה זו.

7.לאור האמור לעיל אני נעתרת לבקשה, ומחייבת את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 3 בסכום של 6,500 ₪.

הערובה תופקד במזומן או בערבות בנקאית לא יאוחר מיום 1.10.11.

ככל שהערובה לא תופקד במועד, תמחק התביעה.

תזכורת פנימית ליום 2.10.11.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.