אנדן נ' אמור ואח'

פסק – דין

מבוא:

זוהי תביעה העוסקת בפרסום של מה שנטען שהוא "לשון הרע" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965.

סכום התביעה הוא 1,000,000 ₪.

מלכתחילה הוגשה התביעה בגין 20 פרסומים המתוארים בתביעה, שבגין כל אחד מהם נתבע 100,000 ₪, אך הסכום הכולל הועמד, מטעמי אגרה, על 1,000,000 ₪ בלבד.

עוד נדרשים הנתבעים בתביעה להפיץ איגרת תיקון או הכחשה חתומה על ידי כולם לגבי אותם פרסומים, וכן לפרסם את האיגרת בשני עיתונים יומיים בתפוצה ארצית.

התובעת הועסקה על ידי משרד החינוך כמנהלת בית הספר היסודי בישוב קציר-חריש כשלוש שנים.

מלכתחילה הוגשה התביעה נגד הנתבע 1 - שהוא ראש המועצה המקומית קציר, נגד הנתבעת 2 – אם לארבעה תלמידים בבית הספר בישוב, שהיא תושבת הישוב, שלפי הטענה הכתירה את עצמה כועד ההורים המרכזי בבית הספר בישוב, נגד הנתבע 3 – תושב הישוב והורה לשני ילדים בישוב, שהכתיר עצמו כגזבר ועד ההורים, ונגד הנתבע 4 – הורה לתלמידה בבית הספר בישוב, שניהל עבור הנתבע 1 את אחת הקלפיות בבחירות האחרונות לראשות המועצה המקומית, והציג עצמו כבא-כוחו בוועד ההורים המרכזי בבית הספר.

בשלב מסוים הגיעה התובעת להסכם כלשהו עם הנתבעת 2, ולאחר מכן הגיעה להסכם כלשהו עם הנתבעים 3 ו- 4. פרטי ההסכמים אינם ידועים לבית המשפט, אך כתוצאה מהם נותר היום הנתבע 1 כנתבע יחידי בתיק.

טענות הצדדים-

טענות התובעת:

בחודש 9/2002 החלה התובעת לשמש בתור מנהלת בית-הספר שהיה במצב רעוע ומפורק מבחינה אקדמית וארגונית. עד לכניסתה לתפקיד סבל ביה"ס מאיכות לימוד והישגים נמוכים וממשמעת תלמידים נמוכה.

לטענתה, היא יזמה שינויים ארגוניים והנהיגה תוכניות חדשות בביה"ס במהלך 3 השנים שלה בתור מנהלת ביה"ס וכתוצאה מיוזמותיה חל שיפור משמעותי בביה"ס.

עוד טענה כי הנתבעים לא היו שבעי -רצון מפעולותיה ולא הסכימו עם השינויים שהנחילה ודרשו ממנה לשנות נוהלי משמעת שונים שהונהגו בביה"ס וראו בסירובה לעשות כן מעין "הכרזת-מלחמה" והחלו במערכת- הכפשות מתוכננת נגדה על ידי פנייה לשרת -החינוך ולהורי- התלמידים ולגורמים שונים ברשויות השונות, לרבות מנהל- המחוז במשרד החינוך.

לגבי הנתבע, היא טענה כי הוא שם עצמו כמנהיג המתנגדים ושם לנגד עיניו מטרה מוצהרת ומובהקת לסילוק התובעת מתפקידה.

פעולות ההכפשה של הנתבע יחד עם הנתבעים האחרים שנמחקו כללו שליחת מכתבים בתפוצות, עריכת סקרים שקריים בקרב ההורים של ביה"ס וכן הם יזמו פרסומן של כתבות בעיתונות המקומית ואף התראיינו בתוכניות רדיו וטלוויזיה והכפישו את שמה.

בסופו של דבר, מעשיו של הנתבע יחד עם האחרים, גרמו לתובעת לבקש להעבירה לבית-ספר אחר.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי אמנם ביה"ס סבל מבעיות של הישגים בלימודים ובעיות משמעת, אולם הדברים השתפרו עם ביטול חטיבת הביניים והפיכת ביה"ס לבי"ס יסודי בלבד, ללא קשר לניהולה של התובעת.

עוד טען כי לאחר שקיבל תלונות ולאחר שהופעלו עליו לחצים מצד הורים רבים של תלמידי ביה"ס, ותלונות נוספות מקרב מורים בביה"ס ומקרב עובדי המועצה המקומית שפעלו בתחומי ביה"ס, הוא נאלץ לפנות למשרד החינוך להעברת התובעת מתפקידה.