אמשר השקעות ומימון בע"מ נ' מולא

החלטה

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר יחד עם בקשה להארכת מועד להגשתה.

הבקשה הוגשה בלשכת ההוצל"פ בחדרה ביום 10/03/2013 ובו ביום קבע בהחלטתו, כי המועד האחרון להגשת התנגדות מבלי להזקק לארכה היה ביום 11/10/2004.

בד בבד ביקשה המבקשת גם את עיכובם של הליכי ההוצל"פ, ולימים הפקידה את מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ (3,438₪) ולמן יום ההפקדה עוכבו כל הליכי ההוצל"פ ועפ"י החלטתי מיום 3/4/2013, בוטלו גם הליכים נקוטים.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהיר בעלה מולא סרחאן, בו מצהיר הבעל, כי הוא עושה תצהירו תחת אשתו - המבקשת, "בשל ידיעתי האישית לכל העובדות והנסיבות..."

המצהיר מצהיר גם, "נודע לנו על החוב ...רק לאחרונה" ומשכך היה הוגשה בקשה בטענת פרעתי אך היא נדחתה שכן ההליך המתאים, הוא הגשת התנגדות לביצוע שטר.

יתר המוצהר ע"י המבקש אינו עוסק בהארכת המועד, אם כי המבקש מצהיר (בסעיף 11), כי אשתו נדהמה לגלות כעבור שנתיים (לא ברור מתי החלה לספור שנתיים - ש.ר) כי קיימת נגדה פקודת מאסר בתיק ההוצל"פ השייך.

תשובת המשיבה מיום 07/04/2013 מציינת, כי עפ"י האמור בסעיף 10 לתצהיר, ידעה המבקשת כבר בשנת 2005 אודות תיק זה וכן, כי פקדות המאסר שהוצאה בשנת 2006 שולמה ע"י המבקשת כעולה מדף החשבון שצורף לבקשתה.

למרות זאת, רק בחלוף כ- 8 שנים מיום שנמסרה לה האזהרה, מצאה לנכון להגיש בקשתה ואף זאת לאחר שננקטו נגדה הליכים במרץ 2007 (המשטרה הודיעה כי לא ביצעה פקודת מאסר בהיות המבקשת בהריון) עיקול מינואר 2009 שבוצע, כמו גם, עיקול רכבה ועיקול ברישום של מטלטלין בביתה. בינואר 2009 עוקל חשבון המבקשת בבנק הדואר וביולי 2010 עוקל רכבה במשרד הרישוי והוטלו עיקולים נוספים, גם בנובמבר 2012. אחרון ההליכים היה הטלת הגבלות בנובמבר 2012.

בתשובת המבקשת מיום 17/4/2013 מציינת המבקשת, כי אינה מכחישה ששילמה את פקודת המאסר הנזכרת בתשובת המשיבה (בשנת 2006) אך מציינת היא כי באותה עת היו לה 8 תיקי הוצל"פ והיא לא ידעה עבור איזה תיק הוצל"פ שולם הסכום.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים דומני, כי יש לדחות את בקשת המבקשת ולהמנע מהארכת המועד להגשת התנגדות בחלוף כ- 8 שנים, אשר במהלכן גוברת זכות המשיבה לסופיות ההליכים על זכות הגישה לערכאות של המבקשת:

המבקשת נמנעה מהגשת תצהיר והתצהיר שהוגש ע"י בעלה עשוי בלשון רבים, למשל, היה הוא מצהיר מפיה עובדות שאמורות להיות בידיעתה.

הודאת המבקשת בתשלום פקודת מאסר בשנת 2006, כמוה, כהודאתה, כי למצער באותה עת ידעה על ההליכים בתיק זה.

על ההתראה לפני ביצוע פקודת מאסר מצוין מספר התיק בו ניתנה הפקודה והתממות המבקשת, בתשובתה לתשובת המשיבה, לפיה, לא ידעה באיזה תיק שולמה הפקודה מוטב היה אלמלא נזכרה.

אני מורה על דחיית הבקשה ולפנים משורת הדין נוכח הפקדת מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ, לא אעשה צו להוצאות.

אני מורה על חילוט העירבון שהופקד בתיק ההוצל"פ שבכותרת, לטובת הקטנת החוב וממילא יגרור הדבר את איפוסו של החוב בתיק ההוצל"פ.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.