אמסלם נ' פרץ

פסק דין

התובעת טוענת כי הלוותה לנתבעת סכום של 750 ₪ והיא תובעת החזר של הסכום. לטענתה 750 ₪ הוא סכום ההלוואה ללא ריבית. הנתבעת מודה כי לוותה מהתובעת סכום של 450 ₪, וטוענת כי הנתבעת דרשה ממנה תוספת של ריבית בסך 300 ₪.

אין בפני ראיות ממשיות מלבד עדויותיהן של התובעת ושל הנתבעת. אמנם הנתבעת הביאה עדים מטעמה, חברתה יהודית שאבו ובעלה מאיר פרץ. השניים העידו כי הנתבעת לוותה סכום של 450 ₪ בלבד. אולם גם על פי גירסת התובעת, הסכום הולווה לנתבעת בהזדמנויות שונות ולא בפעם אחת. כך שגם אם העדים נכחו באירוע מסויים של הלוואת סכום של 450 ₪, מטבע הדברים אין הם יכולים לשלול אפשרות שהתובעת הלוותה לנתבעת סכומים נוספים שלא בידיעתם. כך, גם אם אקבל את עדויות העדים התומכים, על אף ששניהם אינם עדים נייטרליים ואובייקטיביים, עדיין לא ניתן למצוא בעדויותיהם תמיכה של ממש בעדות הנתבעת.

לא ניתן לשלול את האפשרות שהתובעת אכן הלוותה לנתבעת את מלוא הסכום הנתבע. אולם נטל הראיה מוטל על התובעת. עליה להוכיח את הטענה שהלוותה לנתבעת סכום של 750 ₪. בהעדר כל תמיכה לכך, לא בחתימת התבעת על מסמך כתוב כלשהו, ולא בעדות תומכת, אין עדותה של התובעת בלבד כדי להטות את הכף ולהרים את הנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה.

יתר על כן: העובדה שהנתבעת אינה מכחישה לחלוטין את טענות הנתבעת, אלא מודה בקבלת חלק מהסכום, מקנה אמינות מסויימת לטענות הנתבעת.

לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה בחלקה, כך שעל הנתבעת להחזיר לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 450 ₪. בנוסף, מאחר שאין ספק שהיה על הנתבעת לשלם סכום זה עוד לפני הגשת התביעה, על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 200 ₪. בסך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 600 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום וישא הצמדה וריבית כדין מהיום עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ב, 17 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.