פסק דין
תביעה זו עניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 24/5/07 בצומת הסמוכה לאזור התעשיה בכרמיאל. התאונה, בין שתי משאיות, אירעה במרכז הצומת המרומזר, כאשר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה איזה מכלי הרכב המעורבים חצה את הצומת ברמזור אדום.
ביום 1.5.11 התקיימה ישיבת הוכחות ובסיומה, לבקשת ב"כ הנתבעת, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב. כעת, לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, הגיעה העת למתן פסק דין.
גרסת נהג משאית התובעת היא כדלקמן:
הוא המתין בצומת ביציאה מאזור התעשיה לכיוון עכו, כאשר הרמזור מכיוון נסיעתו היה אדום. לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק, החל בנסיעה, כאשר יחד עימו כלי רכב פרטיים. לפתע, הגיעה משאית הנתבעת בנסיעה מהירה מכיוון עכו, כאשר היא נוסעת בנתיב השמאלי, ונכנסה לצומת כאשר מכיוונה היה האור ברמזור אדום, שהרי לטענת נהג משאית התובעת, נסע הוא באור ירוק. נהג משאית הנתבעת ניסה להסית את המשאית אל עבר הנתיב הימני, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה במשאית התובעת. לדבריו, למשאית התובעת נגרם נזק בגלגל האחורי, אשר מנע המשך נסיעתה. המשאית הוכנסה למוסך למספר ימים ולאחר מכן המשיך לעבוד על אותה המשאית. לטענת נהג משאית התובעת, סדר הרמזורים הוא כזה שלאחר האור הירוק מכיוון נסיעתו, אמור להיות אור ירוק מכיוון צפת אל עכו, היינו, בכיוון ההפוך מן הכיוון ממנו הגיעה משאית הנתבעת.
נהג משאית התובעת הוסיף ומסר כי מיד לאחר התאונה, מסר לו נהג משאית הנתבעת כי לא שם לב לאור ברמזור.
גרסת נהג משאית הנתבעת היא כדלקמן:
אותו יום, הגיע אל הצומת מכיוון עכו, כאשר הוא נוסע לכיוון צפת. לדבריו, הגיע מתוך כפרו אל הכביש כ- 100-200 מטרים לפני הצומת, ובעודו מתקרב אל הצומת ראה, לאורך כל הדרך, אור ירוק ברמזור. לפתע, הבחין במשאית התובעת נכנס אל תוך הצומת, כאשר הוא בעצמו נוסע באור ירוק. משאית התובעת הפתיעה אותו והוא לא הספיק לבלום. לדבריו, בעת התאונה, נסע במהירות של כ- 30 קמ"ש, מאחר שהתקרב לצומת. והאט לצורך כך. התאונה היתה קלה, כך לדברי נהג משאית הנתבעת, והוא אף המשיך בעבודתו באותו יום, על המשאית.
הנזק במשאית בה נהג היה שריטה בלבד, כאשר נזק זה לא תוקן. בפני נהג משאית הנתבעת הוצגו תמונות אשר צולמו לטענת נהג משאית התובעת, במכשיר הסלולרי שלו. התמונות הוצגו מתוך מכשיר הסלולרי, הן בפני בית המשפט והן בפני נהג משאית הנתבעת. הלה אישר כי אכן בתמונות נראית המשאית בה נהג כאשר היא פגועה עד מאד בחלקה הקדמי וכאשר היא נמצאת בצומת המוצא מאזור התעשיה בכרמיאל, אולם טען כי הנזק אשר נראה בתמונות אינו הנזק אשר נגרם כתוצאה מן התאונה הנדונה והעלה השערה כי למשאיתו נגרם נזק בתאונה אחרת. כך גם הכחיש נהג משאית הנתבעת כי הוא עצמו נראה בתמונות.
בעלת המשאית, הנתבעת, העידה אף היא ומסרה כי היא מכירה היטב את ההיסטוריה של המשאית המצויה בבעלותה ואשר היתה מעורבת בתאונה. לדבריה, זולת התאונה הנדונה, לא היתה למשאית כל תאונה שהיא.
אחר ששמעתי את נהגי המשאיות המעורבים בתאונה וכן את העדים הנוספים, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל, הכל כפי שיוסבר להלן.
מוצאת אני לנכון להעיר, כבר בשלב זה, ביחס לטענת הנתבעת כי לא העידו קציני הרכב והבטיחות של התובעת. אין באי-העדתם של אלה כדי לשנות ממסקנתי, בין משום שהמעורבים באירוע העידו ומסרו גרסתם לנסיבותיו ואלו, מטבע הדברים, העדויות הרלוונטיות ובין משום שקציני הרכב והבטיחות כלל לא היו במקום בעת התאונה ועדותם נוגעת רק למהלך הטיפול לאחר האירוע, עניין שאיני רואה לו רלוונטיות בנסיבות המקרה הנדון לצורך קביעת האחריות באירוע.
משאית התובעת היתה מסוג דאף CF75 310-2006. אין ספק כי יציאתה של משאית בגודל כזה מצומת, תוך ביצוע פנייה לשמאל, אינה יכולה להתבצע במהירות גבוהה. העובדה כי המשאית, ברובה, כבר הספיקה לפנות שמאלה והתאונה אירעה תוך שמשאית הנתבעת מתנגשת בחלקה האחורי השמאלי של משאית התובעת, מצביעה על כך שחלף פרק זמן שאינו מועט, מרגע שהחלה המשאית בנסיעה בצומת ועד לרגע שבו אירעה ההתנגשות. בנסיבות אלה, איני יכולה לקבל את טענת נהג משאית הנתבעת כי משאית התובעת הפתיעה אותו.
משאית הנתבעת נסעה בכביש ישר, במצב של שדה ראיה טוב ופתוח. אם אכן נסע נהג משאית הנתבעת, כטענתו, במהירות של 30 קמ"ש בלבד, לא היתה צריכה להיות כל מניעה כי יצליח לבלום, מבעוד מועד, מיד כאשר מבחין הוא במשאית התובעת מתחילה להיכנס אל הצומת. ואולם, כידוע, התאונה לא נמנעה ועצם קרות התאונה, באופן שבו קרתה ונוכח מיקום הפגיעות, מצביעים על כך שלא ניתן לקבל את טענת נהג משאית הנתבעת אשר למהירות נסיעתו.
העובדה שנהג משאית הנתבעת זיהה את משאיתו בתמונות אשר הוצגו במכשירו הסלולרי של נהג משאית התובעת, והעובדה שמשאית הנתבעת נראית באותן תמונות כאשר היא פגועה עד מאד ב"קבינה" שלה, סותרת את טענת נהג הנתבעת כי התאונה היתה קלה בלבד. טענת נהג הנתבעת כי המשאית ניזוקה בתאונה אחרת, נסתרת בעדותה של הנתבעת עצמה, אשר מסרה כי המשאית לא עברה כל תאונה נוספת שהיא. משכך, אין כל הסבר הגיוני לתמונות אשר הוצגו בפני נהג הנתבעת ואשר, כאמור, הוא זיהה בבירור את משאיתו בתמונות כאשר נזק משמעותי נראה ב"קבינה" שלה. תמונות אלו סותרות את טענת נהג הנתבעת כאילו כל שנגרם למשאיתו בתאונה היא "שריטה" בלבד. לכך יש להוסיף את העובדה שתמונות משאית הנתבעת לא הוצגו בפניי, מטעמים השמורים עם הנתבעת ולמרות טענת נהג הנתבעת כי המשאית כלל לא נזקקה לתיקון והשריטה, לכן, עודנה קיימת.
חרף העובדה שנהג הנתבעת זיהה את משאיתו בתמונות אשר הוצגו, טען הוא כי האדם שנחזה להיות הוא עצמו, הוא אדם זר וכאשר נשאל מדוע זה אותו זר נראה בתמונות מרים את מכסה המנוע, השיב כי יתכן שאותו זר הבחין בתאונה והגיע לסייע. טענה תמוהה זו, לא רק שאינה מתיישבת עם קווי הדמיון בין אותו אדם בתמונה לבין נהג הנתבעת בעצמו, אלא שגם אינה מתיישבת עם טענת נהג הנתבעת כי נגרם לו נזק קל בלבד, בדמות שריטה, בשל התאונה, וכזכור, לטענת בעלת משאית הנתבעת, משאית זו לא עברה אלא תאונה אחת בלבד, נשוא התובענה שבפניי.
גם דו"ח השמאי, אשר לא נסתר כהוא זה, ואשר עדותו הבהירה רק חיזקה אותו, תומכים בגרסת התובעת כי משאיתה ניזוקה קשות בתאונה וטענת נהג הנתבעת להעדר נזק מוחלט זולת שריטה קטנה, אינה מתיישבת עם הנזקים הכבדים ביותר שנגרמו למשאית התובעת.
לאמור יש להוסיף את התרשמותי הבלתי אמצעית מן העדים. בעוד שגרסת נהג התובעת נשמעה באופן בוטח, ברור ועקבי, הרי שגרסת נהג הנתבעת הותירה רושם שאינו מהימן, כאשר הוא מוסר גרסאות אשר, על פניו, אינן מתיישבות עם ממצאים בזירת התאונה ועם אופן קרות ההתנגשות, כמפורט לעיל ומתחמק ממתן תשובות ברורות (ראה לדוגמא פרוטוקול הדיון עמ' 11 ש' 30-31, עמ' 12 ש' 13-14, עמ' 12 ש' 25 וש' 29, עמ' 13 ש' 3, ש' 10, ש' 12, ש' 14, ש' 16-17).
למרבה הצער, איש מן הצדדים לא המציא את תוכנית הרמזורים במקום וגרסאות הנהגים לסדר הרמזורים, סותרות. יחד עם זאת, אחר ששמעתי את שני הנהגים ולאור כל המפורט לעיל, אני מוצאת לתת אמון מלא בגרסת נהג התובעת לנסיבות התאונה תוך דחיית גרסת נהג הנתבעת. התביעה הוכחה כנדרש בהליך אזרחי והמסקנה העובדתית היא כי בעוד שנהג התובעת נכנס אל הצומת באור ירוק, לאחר שהמתין ברמזור אדום, הרי שנהג הנתבעת הגיע בנסיעה בכביש ישר ופתוח ובחוסר זהירות נכנס בנסיעה אל תוך הצומת למרות שבכיוון נסיעתו, היה הרמזור אדום.
משכך, האחריות לתאונה, במלואה, מוטלת על נהג הנתבעת.