אמנו(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

כנגד העורר הוגש לבית משפט קמא כתב אישום אשר ייחס לו שני אישומים של עבירות התפרצות למקום מגורים וגניבת רכוש מתוכן. שתי ההתפרצויות אירעו בסמיכות זמנים זו לזו בדירות סמוכות.

לצורך הדיון בערר הוסכם כי קיימות כנגד העורר ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לו.

הערר התמקד אפוא בשאלת החלופה למעצר. בעניין זה הוזמן תסקיר לבית משפט קמא ושירות המבחן המליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית אביו ותחת פיקוחו. הומלץ עוד כי העורר יוכל להתלוות לאביו בעת יציאתו של האב לסידורים ולצרכים אישיים. כן הומלץ על הטלת פיקוח מעצר למשך ששה חודשים במהלכו יעקוב שירות המבחן אחר תפקודו של העורר וישלבו בתוכנית טיפולית.

בתסקיר נאמר באשר לאב, כי מדובר באדם סמכותי ובעל יכולת להצבת גבולות והשפעה משמעותית על התנהלותו של העורר. צויין עוד כי האב שימש בעבר חלופת מעצר עבור העורר ודיווח למשטרה על הפרת תנאי השחרור מצד העורר, וכי האב הציב תנאים ברורים מצידו לשחרור העורר לחלופה בביתו ואף ניסח חוזה ביניהם אשר מבהיר את ציפיותיו מהעורר.

מהתסקיר עולה עוד כי אביו של העורר המוצע כערב ומפקח הינו פנסיונר של משטרת ישראל, אשר שימש בעבר כמפקד תחנות משטרה שונות ואף האם היתה חוקרת משטרתית בעבר, אך כאשר היה העורר כבן תשע לקתה בסרטן ונפטרה לפני כשלוש שנים.

בהתייחסו לחלופה המוצעת כתב בית משפט קמא בזו הלשון –

"מדובר בחלופה שלא תוכל לעמוד לאורך זמן ולפיכך, אין לקבלה".

סתם בית משפט קמא ולא פירש מדוע אין לקבל את חלופת המעצר.

בדיון בערר טענה ב"כ המשיבה, טענות כבדות משקל לפיהן, אין ספק כי אבי העורר הינו אדם נורמטיבי, אך העורר אינו כזה ואין ליתן בו אמון שכן עברו הפלילי מכביד ביותר וכולל מאסרים על תנאי ברי הפעלה שלא היה בהם כדי להרתיע את העורר מלשוב ולבצע עבירות כנגד הרכוש וכן כי העבירות הנידונות נעברו זמן קצר לאחר תום תקופת שליש שניתן לעורר במאסרו הארוך האחרון. יתכן שלכך כיוון בית המשפט קמא בדבריו הקצרים לפיהם לא תוכל החלופה לעמוד לאורך זמן, היינו שלאור עברו של העורר סבר בית משפט קמא, כי העורר לא ישכיל לנצל את ההזדמנות שתינתן לו גם הפעם וימעל באמון שיתנו בו מערכת המשפט ואביו. כאמור הדברים לא נאמרו בהחלטת בית משפט קמא וחבל.

יש עתה לבחון מבראשית אם יש מקום לקבל את חלופת המעצר המוצעת.

אכן, יש קושי ליתן אמון בעורר לאור האמור לעיל, כאמור בטיעוני ב"כ המשיבה. יחד עם זאת, מפורט בתסקיר והעורר חזר על הדברים בפני, כי בתקופת השליש השקיע העורר מאמצים רבים לשמור על תפקוד נורמטיבי, להימנע מהתרועעות עם חברה שולית ולתפקד במישור התעסוקתי. העובדת הסוציאלית של שיקום האסיר ציינה כי במידה והעורר ישוחרר הוא יוכל לחזור לטיפולה. יש לזכור כי על אף קיומן של ראיות לכאורה מוסכמות כנגד העורר, עומדת חזקת החפות לעורר בשלב זה וכי החלופה נועדה למטרה אחת בלבד והיא לאיין את מסוכנותו של העורר. מסוכנות זו קיימת אומנם אך נראה, משמדובר בחלופה של אדם כאביו של העורר, כי ניתן לאיינה, גם באמצעות ערבויות ראויות שבדעתי להטיל, שהרי אביו של העורר הוכיח בעבר כי פנה למשטרה משהעורר לא עמד בתנאי השחרור. יש להניח כי יעשה כך גם הפעם, אם חלילה יאכזבו העורר פעם נוספת, מה גם שכאמור בדעתי להטיל ערבויות כספיות גבוהות אשר יהיה מקום לחלטן היה והעורר יפר את תנאי השחרור.

לפיכך, ובקבלי את הערר, אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

1. העורר יהיה במעצר בית בבית אביו, מר ניסים אמנו, ברח' ענבר 14/1 באשקלון. בכל שעה משעות היממה יהיה העורר צמוד לאביו מר ניסים אמנו.

העורר יהיה רשאי לצאת עם אביו לסידורים אישיים של האב ולמטרה זו בלבד וכן לשיחות בשירות המבחן או ברשות לשיקום האסיר על פי הזמנות מראש ובכתב.

2. תחתם ערבות עצמית וצד ג' של האב על סך 100,000 ₪ כל אחת.

ערבות האב יכול ותחתם בבית משפט השלום באשקלון.

3. יופקד במזומן או בערבות בנקאית סך של 50,000 ₪.

4. העורר יהיה נתון בפיקוח מעצר למשך ששה חודשים.